הנוסח המלא של תקנות לימוד חובה (מתן צווים לפתיחת מוסדות חינוך ולקיומם), תשי״ג–1952, ב-9 סעיפים.

(א)רצה השר לחייב, בצו, רשות חינוך מקומית (להלן – רשות) לפתוח ולקיים – לפי רצון הורי הילדים או הנערים הגרים בתחום שיפוטה של אותה רשות – מוסד חינוך ממלכתי או מוסד חינוך ממלכתי דתי (להלן – מוסד), ימסור לאותה רשות הודעה בכתב על כך (להלן – הודעה).

(ב)בהודעה רשאי השר לדרוש פרטים המראים, לדעתו, על רצון הורי הילדים או הנערים בחינוך ממלכתי או בחינוך ממלכתי דתי (להלן – רצון ההורים).

תוך 48 שעות מזמן מסירת ההודעה תמציא הרשות לשר דין וחשבון הכולל:

(1)תוצאות הרישום האחרונות בהתאם לתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), תשי״ט–1959 (להלן – תקנות הרישום);

(2)הודעות בדבר העברות ממוסד חינוך ממלכתי למוסד חינוך ממלכתי דתי ולהיפך שנמסרו לפני תחילת שנת הלימודים האחרונה;

(3)החלטות הרשות בדבר העברות לפי תקנות חינוך ממלכתי (העברה), תשי״ט–1959;

(4)פרטים המראים לדעת הרשות על רצון ההורים;

(5)פרטים שהשר דרשם לפי תקנה 1(ב).

היה קיים לפני מסירת ההודעה סכסוך בדבר פתיחת מוסד, קיומו או תנאי קיומו, תמסור הרשות, שבתחום שיפוטה נמצא המוסד, לשר יחד עם הידיעות לפי תקנה 2, דברי הסבר על עמדתה לגבי הסכסוך האמור.

לא מסרה רשות ידיעות או דברי הסבר כאמור בתקנות 2 ו־3 או היה לשר יסוד להניח שהידיעות שנמסרו אינן מדוייקות או אינן משקפות את רצון ההורים, רשאי השר, בצו המחייב את הרשות לפתוח ולקיים מוסד (להלן – צו), לפרש בו את רצון ההורים.

(א)בצו יפורטו פרטים אלה, כולם או מקצתם –

(1)המקום בו ייפתח המוסד;

(2)מספר הכיתות במוסד;

(3)מספר התלמידים בכל כיתה;

(4)המשמרת שבה יקוימו הלימודים;

(5)הבנין בו יתקיים המוסד או הבנין שיימסר לרשות לשם קיום המוסד – ואם אין בנין כזה – הסכום שעל הרשות להקציב מתוך תקציב החינוך שלה לבניית בנין מתאים;

(6)מספר המוסדות שיש לפתוח ולקיים;

(7)כל פרט, שלדעת השר, יש בו חשיבות לקיום המוסד.

(ב)הצו יקבע – אם יש צורך בכך – שהמוסד יוקם בסניפים שונים בתחום שיפוטה של הרשות ויפרט את מספר הכיתות שבכל סניף וסניף.

הרשות שנמסר לה צו תבצע אותו תוך 48 שעות מזמן מסירתו.

(א)ניתן צו, רשאית הרשות להגיש לשר ערר על החלטתו תוך ארבעה ימים מיום מסירת הצו.

(ב)הגשת הערר אינה מעכבת את ביצוע הצו.

(ג)הרשות תמסור לשר יחד עם הערר את כל הידיעות שהיה עליה למסור לפי התקנות 2 ו־3 וכן דברי הסבר בדבר אי מסירת הידיעות בזמן או בדיוק הדרוש.

(א)הוגש ערר כאמור בתקנה 7, רשאי השר לאשר את הצו שניתן על ידיו, לבטלו או לשנותו.

(ב)החלטת השר בדבר הערר שהוגש כאמור בתקנה 7 – היא סופית.

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות לימוד חובה (מתן צווים לפתיחת מוסדות חינוך ולקיומם), תשי״ג–1952“.