סעיף 2 לתקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות), התש״ל–1970, חבר מועצה המעונין בחוזה.

(א)חבר מועצה, שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו או על ידי קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, או בכל ענין העומד לדיון במועצה או בועדה מועדותיה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים –

(1)יודיע על כך למועצה, בכתב או בעל פה, מיד לאחר שנודע לו כי החוזה, העסק או הענין האמורים, עומדים לדיון וההודעה תירשם בפרוטוקול;

(2)לא ישתתף בדיונים על החוזה, העסק או הענין במועצה או בועדה ולא יצביע בהצבעה על כל שאלה בקשר להם;

(3)בסעיף זה, ”קרוב“ לאדם פלוני – כמשמעותו בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963.

(ב)הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על חבר מועצה מחמת היותו בעל מניות או חבר בגוף משפטי שיש לו חלק או טובת הנאה בחוזה או בעסק כאמור, אלא אם כן היה אותו חבר משמש מנהל או פקיד אחראי בגוף משפטי, או אם היה חלקו בהונו או ברווחיו של הגוף עולה על 5 אחוזים.

(ג)העובר על הוראות תקנת משנה (א), דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס כאמור בסעיף 40(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, או שני העונשים כאחד.