סעיף 7א לתקנות להגנת חיית הבר, תשל״ו–1976, כללים למתן היתר צידה.

לא יינתן היתר צידה לאדם אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1)הוא הגיע לגיל 21;

(2)הוא אזרח או תושב קבע בישראל;

(3)לא נפתחה בעניינו חקירה פלילית, לא הוגש נגדו כתב אישום, והוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, לדעת המנהל, הוא אינו ראוי לקבל היתר צידה;

(4)הוא לא קיבל הודעת תשלום קנס בשל עבירה לפי החוק או לפי חוק גנים ושמורות, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, לדעת המנהל, הוא אינו ראוי לקבל היתר צידה;

(5)לעניין היתר המתיר שימוש בכלי ירייה –

(א)הוא הציג את אישור הרשות המוסמכת לפי חוק כלי הירייה, ולפיו הוא כשיר ועבר הכשרה לקבלת רישיון לנשיאת כלי ירייה או הרשאה לנשיאת כלי ירייה לפי אותו חוק, וכן אישור על כך שעבר הכשרה לפי חוק כלי הירייה מאת הרשות המוסמכת או באמצעות תעודה לפי סעיף 10(ג) לחוק האמור מאת בעל רישיון מיוחד המחזיק ברישיון האמור למטרות הקבועות בסעיף 3 לחוק; ואולם אם בוטל או פקע תוקפם של רישיון לנשיאת כלי ירייה או ההרשאה כאמור, יפקע תוקפו של היתר הצידה; אם הותלה תוקפם של רישיון לנשיאת כלי ירייה או ההרשאה כאמור, יראו את היתר הצידה כמותלה לאותו פרק הזמן שבו הותלה תוקפם של הרישיון או ההרשאה כאמור;

(ב)עבר בהצלחה מבחן ציד המתאים להיתר המבוקש ושילם את האגרה הקבועה בתקנה 8(א)(2), או שהוא מחזיק ברישיון ציד תקף; מבקש שעבר את המבחן האמור בהצלחה במהלך ארבע השנים שקדמו למתן ההיתר, יהיה פטור מהמבחן ומתשלום האגרה כאמור.