סעיף 2ב לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), תשל״ב–1972, שיחות טלפון.

(א)לא יותרו בניכוי הוצאות בשל החזקת טלפון שאינו נייד במקום מגוריו של הנישום או של בעל שליטה בנישום, זולת אם הוכיח הנישום או בעל השליטה בנישום, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי בית המגורים משמש את עיקר עסקו או משלח ידו של הנישום; הוכיח כאמור, יחולו הוראות אלה:

(1)היו הוצאות החזקת הטלפון בסכום שאינו עולה על 18,000 שקלים חדשים לשנה (מתואם לשנת 2000; בשנת 2022, 24,400 ש״ח; בשנת 2023, 25,700 ש״ח; בשנים 2024 עד 2027, 26,600 ש״ח), יותר בניכוי הסכום בגובה 80% מהוצאות החזקת הטלפון או חלק הוצאות החזקת הטלפון העולה על 1,800 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2000; בשנים 2020 עד 2022, 2,400 ש״ח; בשנת 2023, 2,600 ש״ח; בשנים 2024 עד 2027, 2,700 ש״ח), לפי הנמוך;

(2)היו הוצאות החזקת הטלפון בסכום העולה על 18,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2000; בשנת 2022, 24,400 ש״ח; בשנת 2023, 25,700 ש״ח; בשנים 2024 ו־2025, 26,600 ש״ח) – יותר בניכוי חלק ההוצאות העולה על 3,600 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2000; בשנת 2022, 4,900 ש״ח; בשנת 2023, 5,100 ש״ח; בשנים 2024 עד 2027, 5,300 ש״ח).

(א1)על אף האמור בתקנת משנה (א), לגבי נישום או בעל שליטה בנישום אשר מקום מגוריו שימש את עיקר עסקו או משלח ידו של הנישום בחלק משנת המס, יראו את הוצאות החזקת הטלפון שאינו נייד שהוציא הנישום בשנת המס כשהם מוכפלים בשיעור השימוש כהוצאות שהוציא הנישום בשנת המס בשל החזקת טלפון לענין תקנת משנה (א) ויקראו את הסכומים הנקובים בה כאילו הם מוכפלים בשיעור השימוש; לענין זה, ”שיעור השימוש“ – היחס שבין מספר החודשים שבהם מקום המגורים שימש את עיקר עסקו של הנישום ל־12.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א) יותרו לניכוי הוצאות בשל שיחות טלפון לחוץ לארץ, שביצע נישום ממקום מגוריו שאינו משמש את עיקר עסקו, אם הוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה כי השיחות לחוץ־לארץ היו בייצור ההכנסה, ולגבי יחיד המועסק בידי חבר־בני־אדם שחל עליו סעיף 3(ז) לפקודה, אם השיחות לחוץ־לארץ היו קשורות לפעילותו, ובלבד שנישום או יחיד כאמור ניהל לגבי כל שיחה רישום בדבר התאריך, השעה, יעדה של השיחה, פרטי מקבלה, משך השיחה, נושאה ומחירה המשוער.

(ג) (1)לא יותרו בניכוי הוצאות החזקת רדיו טלפון נייד המשמש בייצור הכנסה, בסכום של 960 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2002; בשנים 2019 עד 2022, 1,260 ש״ח; בשנים 2023 עד 2027, 1,380 ש״ח) או מחצית מההוצאות, לפי הנמוך.

(2)על אף האמור בפסקה (1), הוצאות מעביד בשל רדיו טלפון נייד, שהועמד לרשות עובד, כמשמעותו בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברדיו טלפון נייד), התשס״ב–2002, יותרו בניכוי במלואן.

(3)לא יותרו בניכוי הוצאות החזקת רדיו טלפון נייד שהוצאו בייצור הכנסת עבודה.

(4)בסעיף זה, ”רדיו טלפון נייד“ – למעט רדיו טלפון נייד המותקן באופן קבוע במרכזיה במקום עסקו או משלח ידו של הנישום.