סעיף 2א לצו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה), תשל״ז–1977, סייג.

על אף האמור בהגדרת ”תשלומים בעד שירותים או נכסים“, לא יראו כתשלומים בעד שירותים או נכסים –

(1)תשלומים שמשלמים יחיד, שותפות של יחידים, או חברה שאינה חברת אם או חברת בת, אם בכל אחת משלוש שנות המס שקדמו לשנת המס שלפני שנת המס שבה משתלם התשלום לא עלה מחזור עסקיהם על הסכום הנקוב בתוספת א׳ ושלא היו חייבים בחובת ניהול מערכת חשבונות כפולה;

(2)תשלומים שמשלמת חברה שהיא חברת אם או חברת בת, אם בכל אחת משלוש שנות המס שקדמו לשנת המס שלפני שנת המס שבה משתלם התשלום, לא עלה מחזור העסקים של חברת האם יחד עם כל חברות הבת שלה, או של חברת הבת יחד עם חברת האם שלה, לפי הענין, על הסכום הנקוב בתוספת א׳ ושלא היתה חייבת בחובת ניהול מערכת חשבונות כפולה;

(3)תשלומים שמשלם מוסד ציבורי, אם בכל אחת משלוש שנות המס שקדמו לשנת המס שלפני שנת המס שבה משתלם התשלום, לא עלה מחזור עסקיו על הסכום הנקוב בתוספת ג׳ אלא אם כן העסיק בכל אחת משנות המס כאמור, למעלה מ־10 מועסקים;

(4)תשלום שמשלם רוכש זכות במקרקעין תמורת הזכות האמורה, אם יעביר הרוכש למנהל, כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין, תשלום על חשבון המס שהמוכר חייב בו, לפי הוראות סעיף 15 לחוק האמור עד המועד הקבוע לתשלום המקדמה לפי סעיף 15(ג) או (ג1) לחוק האמור, או עד למועד מתן ההחלטה בבקשה להקטנת סכום המקדמה לפי סעיף 15(ה) או (ו) לחוק האמור, לפי העניין, לפי המאוחר; לעניין פסקה זו, ”תשלום“ – לרבות אם לא ישולם תשלום בפועל בשל הקטנת שיעור המקדמה בהתאם להוראות סעיף 15(ה) או (ו) לחוק האמור, לפי העניין.