סעיף 3 לתקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון בעסקה עתידית), התשס״ג–2002, הוראות לענין חישוב רווח הון.

בחישוב רווח ההון או הפסד ההון בעסקה עתידית, יחולו הוראות אלה:

(1)בעסקה עתידית שיום המכירה בה נקבע כאמור בתקנה 2(1) או (2), יחושב הרווח בידי נותן או מחזיק הזכות או צד להתחייבות כתמורה, לרבות סכום שהתקבל בשל העסקה העתידית, בניכוי סכומים ששולמו בשל אותה העסקה;

(2)בעסקה עתידית שיום מכירתה נקבע כאמור בתקנה 2(3) ושנכס הבסיס שלה הוא נכס כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה, יחושב רווח ההון בהתאם להוראות אלה:

(א)בידי נותן הזכות או ההתחייבות – התמורה בעד העסקה העתידית, לרבות הסכומים שקיבל בשל מתן הזכות או ההתחייבות ובשל מימושה, ואם לא פקעה – בניכוי סכומים ששולמו ברכישת נכס הבסיס, ויראו את הרווח ממכירת נכס הבסיס כרווח הון מהעסקה העתידית;

(ב)בידי מחזיק הזכות או ההתחייבות – התמורה במכירת נכס הבסיס, בניכוי סכומים ששולמו או בתוספת סכומים שהתקבלו על פי תנאי העסקה העתידית, ויראו את יום הרכישה כיום ההתקשרות בעסקה העתידית ואת הסכום ששולם בשל המימוש כהוצאות השבחה;

(ג)על אף האמור בפסקת משנה (ב), היה שיעור המס החל על העסקה העתידית במועד המימוש שונה משיעור המס החל על מכירת נכס הבסיס, יראו את חלק הרווח עד למועד המימוש כרווח או כהפסד, לפי הענין, מעסקה עתידית ואת יתרת הרווח או ההפסד, כרווח או כהפסד, ממכירת נכס הבסיס; בפסקת משנה זו, ”חלק הרווח עד למועד המימוש“ – הרווח או ההפסד, לפי הענין, כשהוא מוכפל ביחס שבין התקופה שמיום העסקה ועד ליום המימוש לבין התקופה שמיום העסקה ועד ליום המכירה של נכס הבסיס;

(3)התקבל תשלום בעסקה עתידית לפני יום המכירה, יתואם התשלום למדד, כהגדרתו בסעיף 105יא לפקודה, מיום התשלום עד ליום המכירה; לענין ההגדרה ”מדד“, יראו את התשלום ”כנכס“ כמשמעותו באותה הגדרה.