סעיף 3 לתקנות מס הכנסה (ניכויים מהכנסות משקיעים בסרט ישראלי) (הוראת שעה), התש״ע–2009, התרת הוצאות.

(א)על אף האמור בכל דין, הוצאות הפקת סרט בישראל לשם הפקת סרט ישראלי והוצאות הפקת סרט מחוץ לישראל בסכום שאינו עולה על 15% מסכום הפקת הסרט בישראל, יותרו בניכוי בשנת המס שבה הוצאו כנגד כל הכנסה.

(ב)מקום שלא ניתן לנכות את כל ההוצאות המפורטות בתקנת משנה (א), לפי אותה תקנה, תועבר יתרת ההוצאות שלא נוכתה לשנים הבאות, בזו אחר זו, ותותר בניכוי כנגד כל הכנסה.

(ג)הוצאות הפקת סרט מחוץ לישראל לשם הפקת סרט ישראלי בסכום העולה על 15% מסכום הפקת הסרט בישראל, יותרו בניכוי בשנת המס שבה הוצאו כנגד ההכנסות מהסרט העולות על סכום הוצאות הפקת הסרט שהותרו בניכוי לפי תקנות משנה (א) ו־(ב).

(ד)מקום שלא ניתן לנכות את כל ההוצאות לפי תקנת משנה (ג), תועבר יתרת ההוצאות שלא נוכתה לשנים הבאות ותותר בניכוי כנגד ההכנסות מהסרט העולות על סכום ההוצאות שהותרו בניכוי לפי תקנות משנה (א) ו־(ב).

(ה)מקום שלא ניתן לנכות את כל ההוצאות לפי תקנת משנה (ד), תועבר יתרת ההוצאות שלא נוכתה ותותר בניכוי כנגד כל הכנסה בשנת המס שבה מסתיימת תקופה של 24 חודשים מהיום שבו היתה ההקרנה המסחרית הראשונה של הסרט.

(ו)מקום שלא ניתן לנכות את כל ההוצאות לפי תקנת משנה (ה) תועבר יתרת ההוצאות שלא נוכתה ותותר בניכוי כנגד כל הכנסה בשנות המס הבאות, בזו אחר זו.

(ז)על אף האמור בפסקאות משנה (א), (ב), (ה) ו־(ו), אם ביקש זאת הנישום, לא ינוכו הוצאות הפקת סרט לפי תקנות המשנה האמורות כנגד רווח הון, לרבות רווח הון שהוא סכום אינפלציוני, או כנגד ריבית או דיבידנד, אם שיעור המס החל עליהם אינו עולה על 20%.