סעיף 2 לתקנות הקולנוע (הכרה בסרט כסרט ישראלי), התשס״ה–2005, תנאים להכרה בסרט ישראלי.

(א)סרט הוא סרט ישראלי לענין החוק אם מתקיימים בו כל אלה (להלן – התנאים להכרה בסרט ישראלי):

(1)בגוף המפיק את הסרט מתקיימות הוראות תקנה 3;

(2)השפה העיקרית בעותק הבסיסי של הסרט היא אחת מן השפות עברית, ערבית, יידיש או לאדינו, או צירוף שלהן, אלא אם כן, לפי שיקול דעתו של המוסד הציבורי המסייע, קיימת הצדקה, שענינה בעלילת הסרט, לצילום והקלטת העותק הבסיסי של הסרט בשפה אחרת; אין באמור בפסקה זו כדי למנוע את יצירתן של גרסאות נוספות על זו שבעותק הבסיסי של הסרט, בשפות אחרות מהשפות האמורות;

(3)בתקציב ההוצאות להפקת הסרט יתקיים אחד משני אלה:

(א)50% לפחות מתקציב ההוצאות להפקת הסרט ישמש לרכישת טובין או שירותים בישראל;

(ב)70% לפחות מתקציב שכר העבודה הכלול בתקציב ההוצאות להפקת הסרט ישמש לתשלום שכר עבודה למי שהם תושבים ישראליים, בתמורה לעבודתם במסגרת הפקת הסרט;

(4)עיקר היוצרים המשתתפים בהפקת הסרט, עיקר המבצעים, עיקר הצוות הטכני־הנדסי ועיקר צוות ההפקה הם תושבים ישראליים; לענין פסקה זו, ”עיקר“ – 75% לפחות;

(5)בהפקת הסרט יתקיים לפחות אחד מאלה:

(א)מרבית ימי הצילום של הסרט מתבצעים בישראל, ומרבית הצילומים שבעותק הבסיסי של הסרט, בלמעלה מ־50% מאורכו, בוצעו בישראל;

(ב)ארבעה לפחות מצוות ההפקה של הסרט, המנויים להלן ובהם במאי או תסריטאי, ואם הוא סרט תעודה – שניים לפחות ובהם במאי או מפיק בפועל, הם תושבים ישראליים:

(1)מפיק בפועל;

(2)במאי;

(3)תסריטאי;

(4)צלם ראשי;

(5)עד שניים מבין השחקנים הראשיים;

(6)מלחין;

(7)עורך;

(8)מעצב אמנותי.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מוסד ציבורי מסייע לאשר הענקת סיוע להפקתו של סרט כסרט ישראלי, לכמות שלא תעלה על סרט עלילתי אחד או שני סרטי תעודה שהוא מאשר לגביהם סיוע באותה שנה, גם אם לא מתקיים באותם סרטים האמור בתקנת משנה (א)(3) ו־(4); סרט שהוכר כסרט ישראלי לפי תקנה 4(3) ייכלל בכמות האמורה.