סעיף 15 לכללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009, חישוב מכסת ההפקות המקומיות ושיעורי ההכרה.

(א)עמידת בעל הזיכיון במכסת ההפקות המקומיות תיבדק בחישוב עונתי; בעל זיכיון רשאי לסטות מהמכסה, סטיות שאינן ניכרות, ובלבד שיעמוד במלוא המכסה הנדרשת בחישוב שנתי; החישוב ייעשה על ידי המנהל על פי הנתונים שאספה הרשות.

(ב)הכרה בתכנית למכסת ההפקות המקומיות תהיה במלוא זמן השידור שלה, זולת אם נקבעה בכללים אלה הכרה בשיעור אחר.

(ג)המנהל רשאי להכיר בהפקה מקומית ששותף לה גורם שאינו ישראלי למכסת ההפקות המקומיות, גם אם לא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי, בעברית, בערבית, או ברוסית, או בשפה אחרת שאישר המנהל מראש, וגם אם שיעור יוצריה, מבצעיה הצוות הטכני–הנדסי שנטל חלק בהפקתה וצוות ההפקה שלה שהם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, פחות מ־75 אחוזים, ובלבד ששיעור ההכרה למכסת ההפקה המקומית יהיה חלקי, על פי שיעור השתתפותם בהפקה של תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע.

(ד)סדרת הנפשה שאינה הפקה ישראלית תוכר למכסת ההפקות המקומיות בשיעור של מחצית מזמן השידור שלה, אם דובבה לעברית על ידי צוות מקצועי המורכב כולו מתושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע.

(ה)(בוטל).

(ו)שידורים חוזרים של הפקות מקומיות יבואו במניין מכסת ההפקות המקומיות עד לשיעור של 12 אחוזים מכלל זמן השידורים שביחידת השידור המוקצית לבעל הזיכיון בניכוי זמן השידור של הטלוויזיה הלימודית.

(ז)בחישוב מכסת ההפקות המקומיות לא יבואו במניין תכניות שלא שודרו בפועל מכל סיבה שהיא, או תכניות ששודרו באופן לקוי, אלא אם כן קבע המנהל אחרת.