סעיף 1 לתקנות שעת חירום (דיוני ועדות שחרורים), התש״ף–2020, סמכות יושב ראש ועדת שחרורים.

(א)בלי לגרוע מהוראות סעיפים 7(ד), 16(ד), 19א(ב) או 23(ד) לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001 (להלן – חוק שחרור על־תנאי), יושב ראש ועדת שחרורים יהיה רשאי לדון בדן יחיד גם בעניינים המנויים בתוספת; בתקנות שעת חירום אלה, ”ועדת שחרורים“ – כהגדרתה בחוק שחרור על־תנאי וכן ועדת שחרורים מיוחדת כהגדרתה בחוק האמור, לעניין דיונים לפי סעיפים 4 ו־5 לחוק האמור.

(ב)החלטה שיושב ראש ועדת שחרורים מוסמך לתיתה בדן יחיד כאמור בתקנת משנה (א) או לפי הוראות סעיפים 7(ד), 16(ד), 19א(ב) או 23(ד) לחוק [צ״ל: שחרור על־תנאי], יכול שתינתן על יסוד הכתב וללא קיום דיון בעל פה, ובלבד שהחלטה בעניין בקשה של אחד הצדדים תתקבל רק לאחר שניתנה לצד השני הזדמנות להגיב לבקשה בכתב.

(ג)על אף האמור בתקנת משנה (א), כל עוד לא מונה מותב לוועדה, או אם נבצר מיושב הראש לקבל החלטה באחד מן העניינים המפורטים בתקנת משנה (ב), רשאי יושב ראש ועדת שחרורים אחרת, לקבל החלטה בעניין.