תקנות1989הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 13 לתקנות התכנון והבניה (סדרי נוהל בהתנגדויות לתכנית, סמכויות חוקר וסדרי עבודתו), התשמ״ט–1989, זכות העמידה של היוזם בפועל.
13. זכות העמידה של היוזם בפועל
תיקון: תשס״ו
(א)ראה המוסד המכריע שהיזמה להגשת התכנית היתה בפועל בידי אדם זולת מוסד התכנון שהגיש את התכנית, וששמיעתו של אותו אדם דרושה לשם בירורן המלא והיעיל של השאלות המתעוררות או העשויות להתעורר בדיון, רשאי הוא להרשות לאותו אדם, בתנאים ולפי סדר שיקבע המוסד המכריע בהחלטתו, לטעון את טענותיו לענין ההתנגדות, כולה או מקצתה.
(ב)ביקש מגיש התכנית או היוזם כאמור בתקנת משנה (א) להגיש למוסד המכריע תגובה בכתב להתנגדויות שהוגשו לתכנית, ימציא את התגובה למוסד המכריע, לוועדה המקומית ולמתנגד, 5 ימים לפחות לפני המועד הקבוע לשמיעת ההתנגדויות; בתגובה יפורטו נימוקי המגיב והיא תלווה בתצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת; על התגובה והתצהיר יחולו הוראות סעיף 103א לחוק ותקנה 9, בשינויים המחויבים.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות התכנון והבניה (סדרי נוהל בהתנגדויות לתכנית, סמכויות חוקר וסדרי עבודתו), התשמ״ט–1989 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.