סעיף 7 לתקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה), התשס״ד–2004, חובות מציל.

(א)חובותיו של מציל הן כמפורט להלן:

(1)להימצא, לפי שיקול דעתו, במקום שיאפשר לו גישה מיידית למים ולעמדת ההצלה ותצפית נוחה על כל שטח בריכת השחיה והכניסה אליה, בהתחשב במצב התאורה, בכמות המתרחצים וסוגם, בשדה הראיה ובקרבה למים;

(2)למנוע טביעות ותאונות בבריכת שחיה;

(3)להגיש עזרה במים לזקוקים לה;

(4)למנוע ממתרחצים, שלפי דעתו אינם יודעים לשחות, להיכנס למים שעומקם מעל 1.2 מטר; בפסקה זו, ”עומק“ – על אף האמור בתקנה 1, העומק המוחלט כפי שנמדד בנקודה מסוימת, במטרים;

(5)להגיש עזרה ראשונה לנזקקים;

(6)להחזיק בהישג ידו אמצעי קשר תקין שבאמצעותו הוא יכול להזעיק עזרה בעת הצורך;

(7)לדווח למחזיק בריכה על כל שינוי בבריאותו המונע ממנו לשמש מציל.

(ב)לא יעסוק מציל בעת מילוי תפקידו בכל עיסוק או ענין אחר למעט החובות שהוטלו עליו לפי תקנות אלה.

(ג)לא יעזוב מציל בשעות הרחצה את עמדת ההצלה עד שיחליפו מציל אחר.

(ד)לשם מילוי חובותיו יפעל המציל לפי שיקול דעתו המקצועי למניעת סיכון לציבור בבריכת שחיה, להצלת חיים ולשמירה על הסדר בבריכת שחיה.