סעיף 25 לתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ״ז–1987, הפחתת עונש לאסיר, שתקופת מאסרו ממאה ימים עד שנה.

(א)בתקנה זו –

”אסיר“ – מי שנידון לתקופת מאסר שאינה עולה על שנה;

”רשות להפחתת העונש“ –

(1)לגבי אסיר, שנידון לתקופת מאסר שאינה עולה על ששה חדשים – קמצ״ר;

(2)לגבי אסיר שנידון לתקופת מאסר העולה על ששה חדשים – ראש אכ״א או מי שהוא הסמיכו לכך, על פי המלצת קמצ״ר;

”הוראה לצמצום הפחתת העונש“ – צמצום הפחתת העונש לפי תקנות 59(5) או 60(5) או הפסד ימי שחרור לפי סעיפים 58 או 59 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971;

”התקופה המזערית“ – שני שלישים מכלל תקופת המאסר, שהאסיר נידון לה או שלושה חדשים, לפי התקופה הארוכה יותר, בתוספת סך כל הימים שנקבעו בכל הוראה לצמצום הפחתת העונש.

(ב)מי שנידון לתקופות מאסר אחדות או לתקופות מחבוש ומאסר, בין שהוטלו עליו לפני שהתחיל בנשיאת העונש ובין לאחר מכן, רואים אותו, לענין תקנה זו, כמי שנידון לתקופת מאסר אחת, שהיא סך כל התקופות המצטברות של אותם עונשי מאסר ומחבוש.

(ג)רשות להפחתת עונש רשאית לשחרר אסיר לפני תום תקופת מאסרו, אם ראתה שהאסיר ראוי לשחרור, ובלבד שתקופת המאסר שריצה האסיר לא תפחת כתוצאה מכך מהתקופה המזערית.