סעיף 64 לתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ״ז–1987, אמצעי משמעת על תנאי.

(א)המפקד או קצין מסגל בית הסוהר, המוסמך לנקוט אמצעי משמעת לפי תקנה 59 או 60 (בתקנה זו – קצין מוסמך) רשאי לצוות כי אמצעי המשמעת, כולם או מקצתם, יהיו על תנאי ויהיו תלויים ועומדים לתקופה שיקבע הקצין המוסמך (להלן – תקופת התנאי), ובלבד שתקופת התנאי לא תעלה על ששה חדשים.

(ב)תקופת התנאי תסתיים במועד שנקבע או בגמר ריצוי העונש, לפי המוקדם שביניהם.

(ג)הועבר הכלוא לבית סוהר אחר, ימשיכו לעמוד בתקפם אמצעי המשמעת על תנאי שננקטו נגדו.

(ד)הפר כלוא את משמעת בית הסוהר תוך תקופת התנאי (להלן – הפרה נוספת), יהיה קצין מוסמך רשאי להפעיל את אמצעי המשמעת שנקבע על תנאי, בנוסף לנקיטת אמצעי המשמעת בשל ההפרה הנוספת.

(ה)אמצעי המשמעת, שננקטו בשל ההפרה הנוספת, יכול שיהיו על תנאי, ובלבד שיהיו אמצעים שונים מאלה שהיו תלויים ועומדים נגד הכלוא בעת ההפרה הנוספת.

(ו)אמצעי משמעת לפי תקנה 60, שננקטו על תנאי, לא יופעלו אלא בידי המפקד.

(ז)ננקט אמצעי משמעת בשל הפרה נוספת, והופעל אמצעי משמעת על תנאי מאותו סוג, יהיו התקופות מצטברות זו לזו, זולת אם הורה הקצין המוסמך אחרת, אולם התקופה הרצופה שבה ייכלא כלוא בתא הפרדה לא תעלה, בכל מקרה, על 14 ימים.