סעיף 66 לתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ״ז–1987, כבילה באזיקים.

(א)לא ייכבל כלוא באזיקים אלא אם כן סבור נותן ההוראה כי הכבילה הכרחית למניעת פגיעה גופנית בכלוא, באדם אחר או ברכוש, או למניעת בריחה; הוראה לכבול כלוא באזיקים תינתן בכתב, בצירוף נימוקים.

(ב)הסמכות להורות על כבילת כלוא באזיקים בבית הסוהר תהיה בידי אלה:

(1)עד שתים עשרה שעות – מפקד תורן או מפקד שדרגתו סגן ומעלה, ובלבד שההוראה תובא לאישור המפקד בהקדם האפשרי;

(2)עד 72 שעות – מפקד בדרגת סא״ל לפחות;

(3)מעל 72 שעות – המפקד, באישור קמצ״ר וקצין הרפואה.

(ג)האחראי על ליווי כלוא מחוץ לבית הסוהר מוסמך להורות על כבילתו באזיקים למשך זמן הימצאו מחוץ לבית הסוהר, מהטעמים המנויים בתקנת משנה (א).

(ד)כלוא הכבול באזיקים בתוך בית הסוהר ישוחרר מהם למשך 15 דקות בכל פרק זמן של 3 שעות, וכן בזמן ארוחות, בזמן עשיית צרכיו, ובשעות הלילה לאחר ספירת קצין תורן, ואולם המפקד או מפקד תורן רשאים להורות על כבילת הכלוא בניגוד להגבלות האמורות בתקנת משנה זו, אם קיימות נסיבות מיוחדות המחייבות זאת; הוראה כאמור תינתן בכתב, בצירוף נימוקים.