סעיף 1 לחוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים), התש״ף–2020, הגדרות.

בחוק זה –

”אישור רגולטורי“ – כל אחד מאלה:

(1)אישור או רישיון הנדרש לפי חוק לצורך ביצוע פעילות או פעולה בידי אדם, לרבות אישור או רישיון כאמור הניתן לגבי מכשיר, שנתנה רשות ציבורית, לאותו אדם, ובלבד שהאישור או הרישיון כאמור ניתן מלכתחילה לתקופה העולה על חודש;

(2)אישור בכתב בדבר פטור מביצוע פעילות או פעולה, שנתנה רשות ציבורית לפי דין לאדם, ובלבד שהפטור כאמור ניתן מלכתחילה לתקופה העולה על חודש;

(3)אישור, לרבות מסמך הנדרש למתן אישור, מסמך נלווה להחלטה על מתן אישור או החלטה שהיא תנאי למתן אישור, המנויים בתוספת הראשונה;

”הוועדה“ – ועדה של הכנסת שהנושא נמצא בתחום סמכויותיה, כפי שתקבע ועדת הכנסת;

”רישיון“ – הרשאה, ובכלל זה רישיון, זיכיון או היתר או כל מסמך דומה אחר אף אם כינויו שונה;

”רשות ציבורית“ – כל אחד מהגופים שלהלן ובכלל זה מי שממונה על הגוף או עומד בראש הגוף, וכן עובד או נושא משרה בגוף כאמור, ולרבות מי שגוף כאמור אצל לו את סמכותו:

(1)הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;

(2)רשות מקומית;

(3)תאגיד שהוקם לפי חוק;

(4)ועדה, מועצה או מינהלה שמונתה או שהוקמה לפי חוק;

”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום י״ד באדר התש״ף (10 במרס 2020) עד יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020);

התקופה הקובעת הוארכה בשלושה חודשים עד יום י״ב בתשרי התשפ״א (30 בספטמבר 2020) (ק״ת תשפ״א, 74).

”התקופה הקובעת השנייה“ – התקופה שמיום י״ב באלול התש״ף (1 בספטמבר 2020) עד יום כ״ד בתשרי התשפ״ב (30 בספטמבר 2021).