סעיף 26ט לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש״ף–2020, שיפוי.

(א)שילם מעסיק לעובד דמי בידוד לפי הוראות פרק זה, יעביר המוסד למעסיק תשלום בשיעורים כלהלן מהעלות שבה נשא המעסיק הנובעת מזכאות העובד לדמי בידוד לפי פרק זה:

(1)בעד יום עבודה מלא אחד בתקופת הבידוד שהמעסיק שילם בעדו דמי בידוד לעובדו לפי פרק זה – 100%;

(2)בעד שאר ימי העבודה בתקופת הבידוד שהמעסיק שילם בעדם דמי בידוד לעובדו לפי פרק זה –

(א)למי שביום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) העסיק לכל היותר עשרים עובדים – 75%;

(ב)למי שביום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) העסיק יותר מעשרים עובדים – 50%.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), מעסיק ששילם לעובד דמי בידוד לפי סעיף 26ג לא יהיה זכאי לתשלום כאמור בסעיף קטן (א) בעד העלות שבה נשא בשל יום עבודה מלא אחד בתקופת הבידוד; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לעניין מעסיק ששילם לעובד דמי בידוד לפי סעיף 26ב(ב), מכוח הסדר דמי מחלה מיטיב לפי הסכם קיבוצי או חוזה אישי או מכוח הסדר דמי בידוד מיטיב.

(ג)תשלום לפי סעיף זה יבוצע רק בעד ימים בתקופת הבידוד שלגביהם משרד הבריאות הודיע למנהל המוסד, בהתאם להוראות סעיף 26יב, כי העובד דיווח לגביהם על שהייתו או שהיית ילדו, לפי העניין, בבידוד, ובעד לא יותר מחמישה ימים בכל שבעה ימים בתקופת בידוד, ואם נהוג במקום העבודה שבוע עבודה בן שישה ימים – שישה ימים בכל שבעה ימים בתקופת הבידוד.

(ד)בסעיף זה, ”העלות שבה נשא המעסיק הנובעת מזכאות העובד לדמי בידוד לפי פרק זה“ – הסכום המתקבל מצירוף שני אלה:

(1)דמי הבידוד ששילם המעסיק בפועל לעובד;

(2)סכום השווה לעלויות הנלוות ששילם המעסיק בפועל בעד העובד בשל תשלום דמי הבידוד כאמור בפסקה (1), ובלבד שלא יעלה על 30% מדמי הבידוד כאמור באותה פסקה.