סעיף 7 לחוק הגנת החייל (דירה), תש״ט–1949, בני המשפחה המוגנים.

חייל שנפטר תוך תקופת שירותו בצבא או תוך ששה חדשים מהיום הנקוב בתעודת השחרור כיום שחרורו, או כתוצאה ממחלה שחלה עקב שירותו או מפגיעה שנפגע תוך תקופת שירותו, וכן חייל שנעדר תוך תקופת שירותו בצבא, יהיה דין בני משפחתו הנקובים להלן כזה:

(א)לגבי בית מגוריו יהיו בן זוגו של החייל, ילדו שהיה תלוי בו או גר אתו, הוריו שהיו תלויים בו או גרים אתו וכל בן משפחה אחר הכלול במונח ”דייר“ כמשמעותו בסעיף 2 לפקודת הגבלת שכר דירה (דירות), 1940, נחשבים – אם אין לבן המשפחה התובע את הזכות בית מגורים מתאים אחר – ל”דייר“ כמשמעותו האמורה, וסדר עדיפותם לפי הסדר שבו הם נקובים בסעיף־קטן זה;

(ב)לגבי בית עסקו יהיו בן זוגו של החייל, ילדו שהיה תלוי בו או עובד אתו בבית העסק שלו, הוריו שהיו תלויים בו או עובדים אתו בבית העסק שלו – נחשבים ל”דייר“ או ל”דייר משנה“, הכל לפי הענין, כמשמעותם בסעיף 2 לפקודת ההגבלות על שכר דירה (בתי עסק), 1941, אם אין לבן המשפחה התובע את הזכות בית עסק מתאים אחר, ועסקו, מקצועו או מלאכתו של החייל התנהל בבית העסק שלו על ידי אחד מבני משפחתו אלה גם לאחר התגייסותו. סדר עדיפותם של בני המשפחה יהיה לפי הסדר שבו הם נקובים בסעיף קטן זה.