סעיף 1 לחוק־יסוד: משק המדינה (הצעות חוק והסתייגויות שבביצוען כרוכה עלות תקציבית) (הוראת שעה), התשס״ב–2002, חקיקה הצריכה תקציב – הוראת שעה.

(א)בתקופה שמיום תחילתו של חוק־יסוד זה עד תום שנה מיום תחילתו –

(1)הצעת חוק תקציבית לא תתקבל בכנסת אלא בקולותיהם של 50 חברי הכנסת לפחות; הרוב האמור דרוש בקריאה הראשונה, בקריאה השניה ובקריאה השלישית; ואולם אם הפכה הצעת חוק להצעת חוק תקציבית לאחר הקריאה הראשונה, לדרוש הרוב האמור בקריאה השניה ובקריאה השלישית;

(2)הסתייגות תקציבית לא תתקבל בכנסת אלא בקולותיהם של 50 חברי הכנסת לפחות; התקבלה הסתייגות תקציבית להצעת חוק לא תתקבל הצעת החוק בכנסת בקריאה השלישית אלא בקולותיהם של 50 חברי הכנסת לפחות.

(ב) (1)הערכת העלות התקציבית, לענין סעיף זה, של הצעת חוק או הסתייגות תהיה על פי קביעת שר האוצר, ואולם אם הוכח, להנחת דעתה של ועדת מועדות הכנסת הדנה באותה הצעת חוק או הסתייגות (להלן – הועדה), על פי נתונים ואומדנים שהוגשו לה, כי העלות התקציבית שונה מזו שקבע שר האוצר, תהיה הערכת העלות התקציבית על פי קביעת הועדה

(2)קביעת שר האוצר, לפי הוראות פסקה (1), תוגש לועדה –

(א)לענין עלות תקציבית של הצעת חוק – בעת הכנת הצעת החוק לקריאה ראשונה, ואם הוספה להצעת חוק, לאחר הקריאה הראשונה, הוראה שבביצועה כרוכה עלות תקציבית – בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השניה ולקריאה השלישית;

(ב)לענין עלות תקציבית של הסתייגות – בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השניה ולקריאה השלישית.

(ג)בחוק־יסוד זה –

”הצעת חוק תקציבית“ – הצעת חוק שמתקיימים בה כל אלה:

(1)היא הוגשה שלא בידי הממשלה;

(2)בביצועה כרוכה עלות תקציבית שנקבעה לפי הוראות סעיף קטן (ב);

(3)הממשלה לא נתנה את הסכמתה לעלות התקציבית;

”הסתייגות תקציבית“ – הסתייגות להצעת חוק, שמתקיימים בה כל אלה:

(1)בביצועה כרוכה עלות תקציבית שנקבעה לפי הוראות סעיף קטן (ב);

(2)הממשלה לא נתנה את הסכמתה לעלות התקציבית;

”עלות תקציבית“ – הוצאה או התחייבות להוצאה מתקציב המדינה, או הפחתה של הכנסות המדינה;

”הוצאה מתקציב המדינה“, ”הפחתה של הכנסות המדינה“ – לרבות הוצאה מתקציבו של גוף מתוקצב והפחתה של הכנסות גוף מתוקצב, אף אם ההוצאה או ההפחתה כאמור מלווה בהקטנה של הוצאה או התחייבות להוצאה מתקציב המדינה, או בהגדלה של הכנסות המדינה;

”גוף מתוקצב“ – כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.