סעיף 2א לתקנות להסדרת הפיקוח על כלבים (יבוא והחזקה של כלבים מסוכנים), התשס״ה–2004, איסור יבוא – הוראת שעה.

(א)על אף האמור בתקנה 2, רשאי בעלו של כלב מסוכן לייבאו, אם התקיימו לגביו פסקאות (1) עד (3) בתקנת משנה (ב) ויש לו רישיון בכתב שנתן המנהל לפי תקנות אלה.

(ב)המנהל רשאי לתת רישיון לייבואו של כלב מסוכן ורשאי הוא לסרב לתתו או להתנות בו תנאים, ואולם לא ייתן המנהל רישיון לייבואו של כלב מסוכן אלא אם כן הוכח, להנחת דעתו, כי התקיימו בו כל אלה:

(1)גיל בעל הכלב עולה על 18 שנים;

(2)הכלב עבר עיקור או סירוס ובעלו הציג אישור על כך, חתום ביד רופא וטרינר; בפסקה זו, ”רופא וטרינר“ – לרבות מי שהוסמך לווטרינריה בארץ המוצא או שהיה ניתן להתיר את החזקתו בלי שעוקר או סורס לפי תקנה 6א(ב) אילו היה בישראל;

(3)הכלב הוחזק על ידי בעליו שמונה עשר חודשים לפחות קודם למועד ייבואו.

(ג)בקשה לרישיון לפי תקנות אלה תוגש למנהל יחד עם בקשה לרישיון יבוא לפי תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא בעלי חיים), התשל״ד–1974, עשרה ימים לפחות לפני צאת הכלב המסוכן מארץ המוצא לישראל.

(ד)המייבא כלב מסוכן בלי שהתקיימו התנאים בתקנת משנה (ב)(1) עד (3), דינו – שישה חודשי מאסר.

(ה)(בוטלה).

(ו)השר ימסור לוועדת הכלכלה של הכנסת, עד יום 15 בינואר של כל שנה, דוח לענין מספר הכלבים המסוכנים שניתן רישיון לייבואם בשנה שקדמה לה ואת מספר מקרי התקיפה שדווחו למרכז הרישום בשנה האמורה, בציון גזע הכלבים.