סעיף 2 לתקנות הנאמנות (דרכי השקעת כספי הקדש ציבורי), התשס״ד–2004, דרכי השקעה.

(א)נאמן ישקיע את כספי ההקדש הציבורי, שאינם דרושים לצרכיו השוטפים של ההקדש הציבורי (להלן – כספים עודפים), בנפרד מנכסים או השקעות שאינם של ההקדש הציבורי.

(ב)קבע יוצר של הקדש ציבורי בכתב ההקדש או בחוזה עם הנאמן דרך השקעה לכספים העודפים יפעל הנאמן לפיה, בכפוף להוראות כל דין.

(ג)לא נקבעה דרך השקעה כאמור בתקנת משנה (ב), ינהג הנאמן כמפורט בפסקה (1) או (2) לפי בחירתו –

(1)ישקיע את הכספים העודפים בישראל בעצמו, בעזרת מנהל תיקים או יועץ השקעות או באמצעותם, באחד או יותר מאלה:

(א)איגרות חוב שהנפיקה המדינה או שהיא ערבה לפירעונם;

(ב)פיקדונות בנקאיים בשקלים חדשים צמודי מדד ונושאי ריבית או נושאי ריבית בלבד;

(ג)תכניות חיסכון בנקאיות בשקלים חדשים צמודות מדד ונושאות ריבית;

(ד)פיקדונות בנקאיים הנקובים במטבע חוץ או הצמודים למטבע חוץ;

(ה)תכינות חיסכון בנקאיות צמודות מטבע חוץ;

(ו)איגרות חוב סחירות, כהגדרתן בתקנה 41א לתקנות קופות גמל, שאינן להמרה, אם ההשקעה מדורגת בדירוג A־או A-2 לפחות;

(ז)קרנות נאמנות, שכל נכסיהן מושקעים באחת או יותר מן הדרכים המפורטות בפסקאות משנה (א) או (ו);

(2)ימנה ועדת השקעות בכפוף לאמור בפרק ג׳ ולתנאים האמורים בו; מונתה ועדת השקעות, ישקיע הנאמן את הכספים העודפים באמצעותה ועל פי בחירתה.

(ד)לבקשת הנאמן רשאי בית המשפט לאשר מראש להשקיע את הכספים העודפים שלא באחת הדרכים האמורות בתקנת משנה (ב) או (ג).

(ה)דרך ההשקעה תיבחר לפי צורכי הנהנים וטובתם, מטרת ההקדש הציבורי, בהתחשב בשינויים שיחולו מזמן לזמן, ובכפוף לתנאי ההקדש הציבורי; ואולם, לענין סעיף 31 לחוק, לא יראו בהפרת הוראות תקנת משנה זו כהפרת חובת הנאמן, אם פעל בתום לב ובהתאם לשאר הוראות תקנה זו.

(ו)הנאמן לא ישקיע בניירות ערך של מנפיק אחד בשיעור של יותר מ־20% מהשווי הכספי של הכספים העודפים (להלן – השווי הכספי); עלה השווי הכספי על הסכומים המפורטים להלן, יקבע הנאמן כי ההשקעה בתאגיד אחד, בפיקדונות, בתכניות חיסכון וכן בניירות ערך שהנפיק התאגיד, לא תעלה על השיעורים הנקובים לצדם:

(1)מיליון שקלים חדשים – 50% מהשווי הכספי;

(2)עשרה מיליון שקלים חדשים – 25% מהשווי הכספי.