סעיף 3 לחוק המילוות (הוראות שונות), תשל״ח–1977, פדיון מוקדם של מילווה מלחמה מרצון.

(א)ראה השר כי תאגיד ששילם מילווה מרצון נתון במצוקה כלכלית, רשאי הוא להורות כי המילווה ייפרע לפני מועד הפרעון; פרעון כאמור טעון אישור ועדת הכספים של הכנסת.

(ב)ראה השר או מי שהשר הסמיכו לכך כי אדם ששילם מילווה מרצון הוא נכה שדרגת נכותו נקבעה על פי דין ל־40% או יותר והוא נתון במצוקה כלכלית, או הוא בן זוג או הורה של נכה כאמור, רשאי הוא להורות כי המילווה ייפרע לפני מועד הפרעון.

(ג)מתוך מילווה מרצון שקיבל מוסד ציבורי בהעברה כאמור בסעיף 2(א)(2) יוכל לפדות –

(1)בכל אחת משתי שנות התקציב המתחילות ביום ד׳ בניסן תשל״ט (1 באפריל 1979) וביום ט״ו בניסן תש״ם (1 באפריל 1980) מילווה שערכו הנקוב אינו עולה על 500,000 לירות, ובלבד שלא יעלה סך כל ערכו הנקוב של המילווה הנפדה כך על 50 מיליון לירות לשנת תקציב;

(2)משנת התקציב המתחילה ביום כ״ו באדר ב׳ תשמ״א (1 באפריל 1981) – מילווה ללא הגבלה.

(ד)השר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות –

(1)כי לא תחול הצמדה על מילווה שפרעונו הוקדם לפי סעיף זה, כולו או מקצתו, או כי תחול הצמדה חלקית בלבד;

(2)הוראות בדבר דרכי הפרעון המוקדם וחישוב הריבית והפרשי ההצמדה.