סעיף 8 לתקנות סימני סחורות, 1935, שחרור הערובה.

הערובה שניטלה עפ״י תקנות אלה תשוחרר בזמנים הבאים, דהיינו:

(1)אם ניתנה לפני הבדיקה, ולא נעשה מעצר לאחר מכן – מיד.

(2)אם ניתנה לאחר המעצר –

(א)אם נשלמה ההחרמה מתוך שעבר הזמן או מחמת שבית המשפט פסק לבסוף להחרים את הסחורות, תשוחרר עם השלמת ההחרמה.

(ב)אם לא נשלמה ההחרמה, הרי –

(I)אם שוחררו הסחורות ע״י המנהל, ולא הוגשה תביעה משפטית לרגל ההחרמה נגד הממשלה או נגדו או נגד כל פקיד אחר, תשוחרר הערובה כתום שלושה חדשים מזמן המעצר;

(II)אם שוחררו הסחורות מחמת שנדחה המשפט שהוגש להחרמת הסחורות ולאיסורן, ולא הוגשה תביעה משפטית נגד הממשלה או נגד המנהל או נגד כל פקיד אחר לרגל המעצר, תשוחרר הערובה כתום שלושה חדשים מיום בירור התביעה;

בתנאי שלעולם לא יוחזר כתב התחייבות שניתן כערובה לפי תקנות אלה, אלא אם כן נתן הצד שנפגע מפאת מעצר הסחורות ערובה מספקת בכתב שלא הוא ולא צד אחר התובע על ידו, מכוחו או מטעמו לא יגישו כל משפט בזמן מן הזמנים נגד המנהל או נגד כל פקיד אחר על הנזקים שנגרמו ע״י מעצר.

(ג)אם בתוך המועדים דלעיל התחילו במשפט כאמור לעיל, תשוחרר הערובה לאחר גמירתו המוחלטת של המשפט, וקיום התכלית שלשמה ניתנה הערובה.