סעיף 16 לחוק נכסי גרמנים, תש״י–1950, הפקעת זכויותיו וביטול סמכויותיו של האפוטרופוס במקרים מסויימים.

(א)השר רשאי, לפי שיקול דעתו בלבד, להפקיע כל זכות מזכויות האפוטרופוס או לבטל כל סמכות מסמכויותיו בנכס מוקנה –

(1)ששימש מקום קבוע לפולחן דתי בלבד; או

(2)שבעלו היה –

(I)מוסד כנסייתי, דתי, תרבותי, חינוכי או מוסד צדקה או חסד; או

(II)גרמני שלדעת השר היה נרדף בגרמניה – ביום מן הימים שבין ג׳ בשבט תרצ״ג (30 בינואר 1933) ובין כ״ה באייר תש״ה (8 במאי 1945) – מטעמי דת, לאום, השקפת עולם או משאר טעמים כיוצא באלה, או שהיה צפוי לרדיפה כאמור אילו היה בגרמניה אותה שעה; או

(III)חבר בני אדם שכל חבריו, שותפיו, בעלי מניותיו, מנהליו או מנהלי עסקיו הם גרמנים שלדעת השר היו נרדפים כאמור בפסקת משנה (II), או שגרמנים כאלה מכריעים באופן אחר בהנהלת עסקיו, או שכל הונו הוא בידי גרמנים כאלה.

(ב)הופקעה זכות כאמור בסעיף קטן (א), תחזור אותה זכות למי שהיה בעלה ערב הקנייתה לפי חוק זה, או לפי פקודת המסחר עם האויב, 1939, או לפי חוק נכסי נפקדים, תש״י–1950, הכל לפי הענין, או למי שבא תחתיו.

(ג)בוטלה סמכות כאמור בסעיף קטן (א), תוענק אותה סמכות או סמכות מקבילה לה למי שנתמנה לכך על ידי השר, בתנאים שיקבע ובהתאם להוראות שיורה.

(ד)בהתעורר שאלה, לצורך סעיף זה, אם נכס מוקנה מסויים שימש מקום קבוע לפולחן דתי בלבד, יכריע בה שר הדתות, והכרעתו תהא סופית.