סעיף 19 לפקודת האריסים (הגנה), ענינים ידועים יוחלטו ע״י ועדה.

(1)כל סכסוך –

(א)בשאלה איזהו האריס החוקי של משק, או

(ב)בשאלת הזמן שהחזיק אריס חוקי במשק ועבדו, או

(ג)בשאלה איזהו בעל המשק, או

(ד)בשאלה אם נהג אדם בלא הפסק לרעות או להשקות את בעירו, או לכרות עצים או לקטול קנים , או לעסוק במלאכה מועילה אחרת כיוצא באלו, בתוקף זכות, מנהג, הרגל או חסד,

יובא לפני ועדה מיוחדת שתתמנה מטעם שר המשפטים.

(2)החלטתה של הועדה הזאת תתקבל ע״י הצבעת חבריה, ואם היו הדעות שקולות תהיה ליו״ר דעה נוספת או מכרעת.

החלטתה של הועדה הזאת תהא החלטת גמר ואין לערער עליה.

בתנאי שברשות בית המשפט המחוזי [במקור: בית המשפט לקרקעות] שתנתן על יסוד הרצאת העובדות, מותר להגיש לבית המשפט הנ״ל ערעור בנקודה משפטית.

יכול שר המשפטים [במקור: זקן השופטים באישור הנציב העליון] להתקין תקנות בית דין הקובעות את המנהגים והפרוצידורה בערעורים המוגשים עפ״י סעיף זה.

(3)אם תתברר במו״מ משפטי בין צדדים ידועים בפני איזה בית משפט שאיזו שאלה החשובה באותו מו״מ משפטי הוחלטה כבר לגבי צדדים אלה או לגבי אותם הצדדים שתביעת צדדים אלה באה מכוחם, עפ״י הוראות סעיף זה, רואין את השאלה כ”מעשה שנידון“ (res judicata) [מעשה בית־דין] וההחלטה שניתנה בהתאם להוראות סעיף זה תהא מחייבת את בית המשפט.

(4)לצורך סעיף זה יכול שר המשפטים למנות ועדה אחת או ועדות אחדות, וכל ועדה תהא בת לא פחות משני אנשים שאחד מהם יתמנה לשמש כיו״ר הועדה.