סעיף 3 לתקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (ערובה), התשנ״ו–1996, סכום הערובה.

(א)הערובה תהיה לגבי קבלן כוח אדם או קבלן שירות בהתאם להוצאותיו בשל שכר לעובדים שהוא מעסיק, הן כקבלן כוח אדם והן כקבלן שירותים, לשם עבודה אצל הזולת, באחד מסכומים אלה:

(1)לגבי הוצאות בשל שכר עבודה שאינן עולות על 150,000 שקלים חדשים (נכון לשנת 2010; החל משנת 2018, 187,622 ש״ח), יהיה סכום הערובה הוצאותיו בשל שכר עבודה כאמור או 30,000 שקלים חדשים (נכון לשנת 2010; החל משנת 2018, 37,524 ש״ח), הגבוה מביניהם;

(2)לגבי הוצאות בשל שכר עבודה העולות על 150,000 שקלים חדשים (נכון לשנת 2010; החל משנת 2018, 187,622 ש״ח) ושאינן עולות על 291,528 שקלים חדשים (נכון לשנת 2010; החל משנת 2018, 364,647 ש״ח), יהיה סכום הערובה הוצאותיו בשל 75% משכר העבודה כאמור או 150,000 שקלים חדשים (נכון לשנת 2010; החל משנת 2018, 187,622 ש״ח), הגבוה מביניהם;

(3)לגבי הוצאותיו בשל שכר עבודה העולות על 291,528 שקלים חדשים (נכון לשנת 2010; החל משנת 2018, 364,647 ש״ח), יהיה סכום הערובה הוצאותיו בשל מחצית משכר העבודה כאמור או 218,646 שקלים חדשים (נכון לשנת 2010; החל משנת 2018, 273,484 ש״ח), הגבוה מביניהם.

(ב)חישוב סכום הערובה ייעשה על בסיס דו״חות כספיים מלאים ומאושרים אחרונים של קבלן כוח האדם או קבלן השירות, מאזני בוחן עדכניים שלו וכן דיווחיו השוטפים לרשויות מס הכנסה, והכל באישור רואה חשבון מוסמך או יועץ מס הרשום בפנקס יועצי המס.

(ג)(נמחקה).

(ד)סכום הערובה האמור בתקנת משנה (א) יופחת ב־10 אחוזים ממנו –

(1)לקבלן כוח אדם או קבלן שירות שהוא צד להסכם קיבוצי כאמור בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957;

(2)לקבלן כוח אדם או קבלן שירות שהחזיק כדין ברשיון לפי החוק במשך חמש שנים או יותר ברציפות, ואם היה קבלן כוח אדם או קבלן שירות זכאי להפחתה מכוח פסקאות (1) ו־(2) גם יחד, תחושב הפחתה שניה מסכום הערובה לאחר ההפחתה הראשונה.

(ה)השר רשאי, על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ד), להגדיל את סכום הערובה עד לתקרה של כפל סכום הערובה לפי תקנת משנה (א), לגבי קבלן כוח אדם או קבלן שירות שחוות דעת של רואה חשבון מוסמך מצביעה על קשיים זמניים ביציבותו הכלכלית; סכום הערובה המוגדל ומשך ההגדלה ייקבעו בהתחשב עם חוות הדעת כאמור.

(ו)הסכום הנקוב בתקנת משנה (א) ישתנה ב־1 בספטמבר של כל שנה לפי שיעור השינוי בשכר הממוצע, כהגדרתו בסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, למן ה־1 בספטמבר של השנה שקדמה לה; השר יפרסם הודעה ברשומות בדבר הסכום המעודכן כאמור.

(ז)בתקנה זו, ”הוצאות בשל שכר עבודה“ – לרבות תשלומים בעד שכר ותשלומי חובה למס הכנסה ולמוסד לביטוח לאומי, אך למעט תשלומים ששולמו להבטחת פיצויי פיטורים, פנסיה או גמל, והכל בחישוב ממוצע חודשי לתקופה של 12 החודשים שקדמו למועד המצאת הערובה, ואולם –

(1)לגבי קבלן כוח אדם או קבלן שירות שתקופת פעילותו בפועל לפני מועד המצאת הערובה פחותה משנה, יהיה הממוצע החודשי האמור לתקופת פעילותו בפועל;

(2)לגבי קבלן כוח אדם חדש או קבלן שירות חדש, יהיה הממוצע החודשי האמור על פי אומדן שימסור בעת הגשת הבקשה למתן רישיון.