סעיף 25 לכללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים), 1947, בני־אדם בני־סמך.

אדם יהיה אדם בן־סמך לצורך –

(א)כלל 22 (חוץ מאשר בגין מדלים שיש בהם דוכן או סוגר, שיכוון תנועתם, מצומצם באמצעות פס מכוון או פסים מכוונים) – אם אישר המפקח הראשי – בתעודת אישור כתובה – אותו אדם לצרכי סעיף 26 של הפקודה;

(ב)כלל 22 (בגין מדלים שיש בהם דוכן או סוגר, שיכוון תנועתם, מצומצם באמצעות פס מכוון או פסים מכוונים) – אם אישר המפקח הראשי – בתעודת־אישור כתובה – אותו אדם לצרכי סעיף 24 של הפקודה;

(ג)כללים 23 ו־24 – אם אישר המפקח הראשי – בתעודת־אישור כתובה – אותו אדם לצרכי סעיף 25 של הפקודה:

בתנאי כי יהיו רואים אדם, שלא אושר כן, כאילו הוא אדם בן־סמך לצרכי הכללים 22, 23 ו־24, אם –

(I)אין אותו אדם יושב כרגיל בישראל, וכן

(II)אותו אדם מבצע את המבחנים, הבדיקות או הריפוי בספינה, או מחוץ לישראל, וכן

(III)אותו אדם מוסמך לבצע אותם מבחנים, בדיקות או ריפוי בארץ שבה רשומה הספינה, וכן

(IV)מכונות־ההרמה או מנגנון־ההרמה שבגינם מבוצעים אותם מבחנים, בדיקות או ריפוי שייכים לאותה ספינה והם רכושו של בעל הספינה,

אלא־אם – ובאותה מידה אשר – מסר המפקח הראשי הודעה בכתב, כי אותו אדם אינו בן־סמך – לדעתו – לבצע אותם מבחנים, בדיקות או ריפוי.