סעיף 115 לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981, הפעלה מתחת לגובה החלטה או לגובה מזערי להנמכה.

(א)לא יפעיל אדם כלי טיס תוך שימוש בתהליכי גישת מכשירים כאמור בהוראות התעבורה האווירית, למעט לפי קטגוריות II ו־III, אלא אם כן הוא עונה על הוראות תקנה זו, זולת אם אישר לו המנהל אחרת.

(ב)בשדה תעופה שבו נקבעו גובה החלטה או גובה מזערי להנמכה לא ימשיך טייס בביצוע תהליך גישת מכשירים מתחת לגובה ההחלטה או לגובה המזערי להנמכה המותרים לאותו תהליך, אלא אם כן –

(1)כלי הטיס נמצא בכל עת במקום המאפשר לטייס המפקד, בראייה, להנמיך לנחיתה על המסלול המיועד תוך תמרון ובשיעורי הנמכה רגילים, ולגבי כלי טיס המופעלים לפי הפרק השנים עשר או הפרק השלושה עשר, לגעת במסלול בתחום אזור הנגיעה (Touch Down Zone) על המסלול האמור;

(2)ראות הטיסה אינה פחותה מהראות המזערית שנקבעה בתהליך גישת המכשירים שבשימוש;

(3)פרט לגישות מכשירים המבוצעות לפי תהליכי הנמכה בקטגוריות II או III, הטייס המבצע הנמכה יראה ויזהה בבירור לפחות אחד העזרים החזותיים המשתייכים למסלול המיועד, כמפורט להלן:

(א)את מערכת תאורת הגישה; ואולם טייס הנעזר באורות הגישה לקביעת נקודת ייחוס, לא ינמיך מתחת לגובה של 100 רגל מעל גובה אזור הנגיעה, אלא אם כן הוא יכול לראות בבירור ולזהות גם את האורות האדומים שבשורות הצד של מערכת תאורת הגישה;

(ב)את מפתן המסלול, סימוניו או תאורתו;

(ג)את אזור הנגיעה, סימניו או תאורתו;

(ד)את תאורת התחלת המסלול;

(ה)את אורות סימון זווית הגלישה (VASI או PAPI);

(ו)את המסלול, סימוניו או תאורתו.

(ג)טייס המבצע גישת מכשירים יתחיל מיד בתהליך הליכה סביב מתאים –

(1)אם לפני הנגיעה לא מתקיים אחד מהתנאים האמורים בתקנת משנה (ב) באחד ממקרים אלה:

(א)כאשר כלי הטיס מופעל מתחת לגובה המזערי להנמכה (MDA);

(ב)כאשר כלי הטיס הגיע לנקודת ההליכה סביב (MAPt) או לגובה החלטה או בכל עת לאחר מכן עד לנגיעה;

(2)אם בעת ביצועה של ההקפה (Circle to land) בגובה המזערי להנמכה (MDA) או מעליו, הטייס לא רואה בבירור חלק מהשדה החייב בזיהוי, למעט בעת ביצוען של פניות רגילות.