סעיף 149 לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981, ציוד הצלה לטיסה מעל הים.

(א)לא ימריא אדם מטוס לטיסה מעל לים למרחק העולה על 90 ק״מ מהנקודה הקרובה ביותר על החוף, אלא אם המטוס מצוייד בחגורת הצלה או באמצעי ציפה מאושרים עבור כל אדם הנמצא במטוס.

(ב)לא ימריא אדם מטוס לטיסה מעל לים למרחק העולה על 185 ק״מ, או מרחק טיסה של 30 דקות, לפי הקטן ביניהם, מהנקודה הקרובה ביותר על החוף, אלא אם המטוס מצוייד בציוד הצלה כדלקמן:

(1)חגורת הצלה המצויידת בתאורה מאושרת לציון המקום, עבור כל אדם הנמצא במטוס;

(2)מספר מספיק של סירות הצלה שכל אחת מהן מצויידת בתאורה מאושרת, בקיבולת ובכושר ציפה הדרושים לקליטת כל שוכני המטוס;

(3)לפחות מיתקן איתות פירוטכני אחד לכל סירת הצלה;

(4)משדר חירום בעל כושר ציפה עצמי ועמיד בפני מים, המסוגל לשדר בתדר החירום בלי תלות בהספקת כוח חיצוני;

(5)חבל הצלה (life-line) למטוס בקטגוריה ”תובלה“ המאוחסן במטוס כאמור בתקנה ‎25.1411(g)‎ ל־פ.א.ר.

(ג)ציוד ההצלה ימוקם במטוס במקום המסומן בצורה נראית לעין וברורה והניתן לגישה נוחה במקרה של נחיתת אונס על פני המים.

(ד)לכל סירת הצלה יוצמד ציוד מילוט כמפורט בתקנה 293(א)(2), המותאם לתואי הטיסה.