סעיף 20 לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981, כמות דלק לטיסת כט״מ.

(א)לא יפעיל אדם כלי טיס בתנאים של כללי טיסת מכשירים אלא אם נמצאת בכלי הטיס כמות דלק המספיקה, בהתחשב בדו״חות ובתחזיות של מזג האויר, לביצוע כל אלה:

(1)השלמת הטיסה עד לשדה התעופה המיועד לנחיתה הראשונה;

(2)טיסה משדה התעופה כאמור בפסקה (1) לשדה משנה;

(3)טיסה נוספת לאחר מכן במשך 45 דקות במהירות שיוט רגילה בגובה המתוכנן.

(ב)האמור בתקנת משנה (א)(2) לא יחול אם נקבעו נהלי גישת מכשירים סטנדרטית לגבי השדה המיועד לנחיתה הראשונה בהוראות התעבורה האווירית, ותנאי מזג האויר לשדה זה החזויים למשך התקופה משעתיים לפני זמן ההגעה המשוער ועד שעתיים לאחר זמן זה הם כלהלן:

(1)בסיס עננים של לפחות 1000 רגל מעל לנמוך שבין שלושת אלה:

א.הגובה המזערי בנתיב הטיסה (MEA);

ב.הגובה המזערי להימנעות ממכשולים (MOCA);

ג.הגובה שנקבע לקטע הראשוני של נוהל גישת המכשירים לאותו שדה התעופה;

(2)הראות היא הגדולה שבין שני אלה:

א.חמשה ק״מ לפחות;

ב.שלשה ק״מ יותר מהראות המינימלית המאושרת לנחיתה.

(ג)תקנה זו אינה חלה על הפעלת כלי טיס לפי הפרקים השנים עשר והשלושה עשר.