סעיף 314 לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981, דרישות שדה תעופה.

(א)לא ישתמש מחזיק רמ״א בשדה תעופה אלא אם שדה התעופה מתאים לביצוע ההפעלה המיועדת, בהתחשב בגודלו, בפני השטח שלו, במכשולים שבו ובסביבתו, בתאורה וכדומה.

(ב)לא ימריא טייס כלי טיס המוליך נוסעים בלילה ולא ינחת, אלא אם –

(1)הוא קבע את כיוון הרוח באמצעות מציין כיוון רוח מואר או באלחוט דיבור, או במקרה של המראה, גם לפי תצפיותיו האישיות;

(2)גבולות השטח שהוא עומד להשתמש בו לנחיתה או להמראה נראים בבירור –

א.במקרה של מטוסים, על ידי אורות שולי המסלול או צידיו;

ב.במקרה של הליקופטרים, על ידי אורות או חומר מחזיר אור בשולי משטח הנחיתה או בצידיו.

(ג)לעניין תקנת משנה (ב), אם השטח שבו משתמשים להמראה או לנחיתה מסומן באבוקות או בפנסי־נפט, שימושם צריך להיות מאושר על ידי המנהל.