סעיף 46א לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981, מיתקן איתור תת־מימי.

לא יפעיל אדם מטוס שמסתו המרבית המורשית להמראה עולה על 27,000 ק״ג, בתובלה אווירית מסחרית, בטיסה מעל מים במרחק העולה על 120 דקות טיסה במהירות שיוט רגילה או 740 ק״מ (400 מיל ימי), לפי הקצר מביניהם, מיבשה המתאימה לנחיתת חירום, אלא אם כן המטוס מצויד במיתקן איתור תת־מימי, שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1)הוא מופעל אוטומטית בהיותו מתחת למים;

(2)מרגע הפעלתו לפי פסקה (1) –

(א)הוא משדר בתדר 8.8kHz;

(ב)משך פעולתו הוא 30 ימים ברציפות לפחות;

(3)הוא מחובר בצורה מאובטחת לגוף המטוס, ואינו מותקן בכנפיים או בזנב המטוס;

(4)הוא עונה על דרישות אחד מאלה:

(א)נוהל תקן טכני TSO-C200 או גרסה עדכנית שלו;

(ב)נוהל תקן טכני אירופי ETSO-C200 או גרסה עדכנית שלו; לעניין זה, ”נוהל תקן טכני אירופי“ – מפרט כשירות אווירית מפורט, המהווה תקן ביצועים לפריט מסוים, שהוציאה הסוכנות האירופית לבטיחות אווירית לפי תקנת הנציבות האירופית 748/2012 מיום ט״ו באב התשע״ב (3 באוגוסט 2012), הקובעת כללים מיישמים בדבר הכשירות האווירית והרישוי הסביבתי של כלי טיס ומוצרים, חלקים ויישומים קשורים, וכן ארגוני תכן וייצור;

(ג)תקן שווה ערך למפורט בפסקאות משנה (א) או (ב), כפי שאישר המנהל למפעיל האווירי של המטוס.