סעיף 79ב לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981, המראה משטח הפעלה ונחיתה בו.

(א)אדם רשאי להמריא הליקופטר מאתר שאינו שדה תעופה או מנחת (בתקנה זו – שטח הפעלה) וכן להנחית הליקופטר בשטח הפעלה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1)הוא בדק מראש, סמוך להמראה או לנחיתה, את שטח ההפעלה ומצא אותו מתאים להפעלה בטוחה; בדיקה כאמור סמוך לנחיתה יכול שתיעשה גם בטיסה;

(2)הוא דיווח בקשר ליחידת נת״א לקראת הנחיתה בשטח ההפעלה וכן קיבל את אישורה מראש להמראה ממנו.

(ב)אדם רשאי להמריא מטוס, מטוס זעיר או ג׳ירופלן (בתקנת משנה זו – כלי טיס) משטח הפעלה וכן להנחית כלי טיס בשטח הפעלה, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:

(1)(נמחקה);

(2)הוא קיבל מבעל רישיון מדריך טיס שברישיונו הגדר הדרכה מתאים לסוג כלי הטיס שהוא מבקש להפעיל בשטח הפעלה, הכשיר לפי תקנה זו להפעיל כלי טיס מאותו סוג לשטח הפעלה וממנו (להלן בתקנה זו – המדריך) –

(א)הדרכה עיונית בנושא עקרונות נחיתה בשטח הפעלה והמראה ממנו, בעניינים אלה:

(1)שיטות לבדיקת שטח הפעלה מהאוויר ויישומן, ובכלל זה בחינת אורכו המעשי של שטח ההפעלה, מאפייני סוגים שונים של תשתיות קרקעיות, איתור מכשולים וקביעת משמעותם;

(2)משמעויות נחיתה בתשתיות קרקעיות שונות, ובכלל זה כורכר, דשא או חול והמראה מהן;

(3)מקומות אסורים לנחיתה ולהמראה, ובכלל זה תשתית יבשתית, אזור פיקוח שדה תעופה או אזור מאוכלס;

(4)ביצוע נחיתה והמראה קצרות;

(5)בחירת גלישה לנחיתה וביצועה מתוך התחשבות במכשולים, בגזירת רוח ובמרחק פיזי מהמכשול עצמו;

(6)בחירת דרכי גישה אפשריות לשטח ההפעלה לצורכי פינוי בעת הצורך;

(7)דיווח בקשר ליחידת נת״א לקראת נחיתה בשטח הפעלה ולפני המראה ממנו;

(ב)הדרכה זוגית בטיסה, בת שלוש שעות לפחות, לשטח הפעלה וממנו, שבה יתורגלו הנושאים שפורטו בפסקת משנה (א);

(3)לאחר שקיבל הדרכה כאמור בפסקה (2) – המדריך אישר בכתב, ביומן הטיסות האישי שלו, כי הוא כשיר להפעיל כלי טיס מהסוג שלגביו הודרך לשטח הפעלה וממנו;

(4)הוא בדק ואישר מראש, סמוך להמראה או לנחיתה, את שטח ההפעלה ומצא אותו מתאים להפעלה בטוחה; בדיקה כאמור סמוך לנחיתה יכול שתיעשה גם בטיסה;

(5)הוא דיווח בקשר ליחידת נת״א לקראת הנחיתה בשטח ההפעלה וכן קיבל את אישורה מראש להמראה ממנו.

(ג)(נמחקה).

(ד)לא ימריא אדם משטח הפעלה, ולא ינחית אדם בשטח הפעלה –

(1)מטוס, מטוס זעיר או ג׳ירופלן, אם שטח ההפעלה נמצא באזור מאוכלס;

(2)הליקופטר, אם שטח ההפעלה נמצא באזור מאוכלס או בקרבתו;

(3)מטוס, מטוס זעיר או כלי טיס רוטורי –

(א)אם שטח ההפעלה נמצא בקרבת בני אדם בשטח פתוח;

(ב)אם נתיבי ההמראה משטח ההפעלה והגישה אליו נמצאים מעל אזור מאוכלס, זולת אם הנתיבים האמורים נקבעו בפמ״ת לטיסת מטוס, מטוס זעיר או כלי טיס רוטורי, לפי העניין;

(4)מטוס, מטוס זעיר או ג׳ירופלן, המופעל בהפעלה מסחרית.

לעניין תקנת משנה זו –

”אזור מאוכלס“ – מתחם בשטח יישוב, המשמש בעיקר למטרות מגורים, תעשייה, מסחר או פנאי;

”מגורים“ – לרבות מבנה המשמש את הציבור, אף אם אינו משמש למגורים, כגון: מוסדות לימוד, בתי חולים וכיוצא באלה.

(ה)על אף האמור בתקנת משנה (ד), רשאי אדם להמריא מטוס, מטוס זעיר או כלי טיס רוטורי (בתקנת משנה זו – כלי טיס) משטח הפעלה ולהנחיתו בשטח הפעלה בנסיבות כאמור בתקנת משנה (ד)(1), (2) ו־(4), ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1)באותו אדם מתקיימות הוראות תקנות משנה (א) או (ב), לפי העניין;

(2)בעל רישיון הפעלה אווירית מעסיק את אותו אדם, והוא מפעיל את כלי הטיס במסגרת העסקתו כאמור, או שאותו אדם מקיים הדרכה לפי תוכנית אימונים ופיקוח שאושרה לפי תקנה 34(2)ב.3. לתקנות הרישיונות;

(3)המנהל אישר לבעל רישיון ההפעלה האווירית האמור, במסגרת מפרטי ההפעלה שלו, או לאדם שמקיים הדרכה לפי תוכנית אימונים ופיקוח כאמור בפסקה (2), להמריא כלי טיס ולהנחיתו בנסיבות כאמור בתקנת משנה זו, ואולם לא יינתן אישור כאמור לגבי הפעלה של מטוס, מטוס זעיר או ג׳ירופלן –

(א)שבה מוסע בתמורה מי שאינו איש צוות;

(ב)שעניינה הדרכה בידי בעל רישיון מדריך טיס, למעט הדרכה לפי תקנת משנה (ב)(2); הדרכה כאמור לא תבוצע בשטח הפעלה שנמצא באזור מאוכלס; לעניין זה, ”אזור מאוכלס“ – כהגדרתו בתקנת משנה (ד).