סעיף 8 לתקנות הסגר, הפרוצדורה בנמל.

(1)בהגיע אניה לנמל, חייב רב החובל שלה –

(א)למנוע כל מגע ומשא בין נוסעי האניה והנמל, וכל פריקת מטען, עד שהאניה תבדק ותקבל תעודת שחרור;

(ב)לציית להוראות רשות ההסגר;

(ג)להראות לרשות ההסגר את כל מסמכי האניה, לענות על כל השאלות בשבועה, וליתן את כל הפרטים הידועים לו שיהיו דרושים לצורך קיום בריאות הצבור.

(2)רופאה של אניה כזאת חייב לענות על השאלות שתוצגנה לפניו ע״י רשות ההסגר ועליו להגיש לרשות דו״ח בכתב על כל המסבות הנוגעות לבריאות הצבור שאירעו במשך הנסיעה.

(3)יש לחקור את עובדי האניה ונוסעיה ולדרוש מאתם לענות על השאלות בשבועה, אם תמצא רשות ההסגר צורך בכך.

(4)בתנאים נורמליים אפשר לותר על הפרוצידורה הקבועה בתקנה זו ביחס לסירות־הדרכה, סירות שמירה בחופים וסירות דוגה העובדות לאורך חוף ישראל, ובכלל ביחס לאניות שמשקל משאן הוא מצער ואפשר להכירן ע״י בקורת פשוטה:

ואולם בימי אפידמיה תהיינה כל הספינות מן הסוג הזה כפופות לפרוצדורה שנקבעה בתקנה זו, וספינות קטנות העובדות לאורך הנמל תהיינה נדרשות לקבל תעודה מיוחדת מאת רשות ההסגר.

(5)בהגיע האניה לנמל תוגש תעודת הבריאות שלה ע״י רב החובל לרשות ההסגר.

(6)תעודת הבריאות צריכה לפרט בצורה מדוייקת את מצב הבריאות של הארץ שממנה באה האניה ושל הנמלים שהתעכבה בהם, וביחוד צריכה היא להזכיר אם פשטה בהם אחת מן המחלות הנזכרות בתקנה 2(2) דלעיל ואם לאו: כמו״כ צריכה היא למסור את שמה של האניה ושל רב חובלה, אינפורמציה מדוייקה על משקל משאה, מהות המטען, מספר עובדיה ונוסעיה וכן על מצב הבריאות באניה גופא בעת הפלגת האניה מנמלה הראשון או בהתעכבה בנמלים אשר על דרכה.

(7)תעודת הבריאות הנמסרת בנמל הראשון תבדק ותחתם בכל נמל שבו היא מתעכבת עד שהאניה תגיע לנמל תעודתה האחרון הרשום בתעודת הבריאות.

(8)בנמל שבו מתעכבת האניה אין לרשות ההסגר אלא להעיד, בטביעת חותמת על גבי תעודת הבריאות, הנמסרת בעת צאת האניה, מה מצב הבריאות של הנמל וכמה זמן שהתה האניה בנמל; רשות ההסגר בנמל העיכוב לא תשאיר בידיה את תעודת ההסגר הזאת, אף לא תמירנה באחרת.