סעיף 1 לתקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), תשכ״ט–1968, הגדרות.

בתקנות אלה –

”האמנה“ – האמנה בדבר סדר הדין האזרחי שנחתמה בהאג ביום 1 במרס 1954, שמדינת ישראל הצטרפה אליה ביום י״ט בכסלו תשכ״ח (21 ביוני 1968) ושהיא בת תוקף לגבי ישראל מיום כ״ה באב תשכ״ח (19 באוגוסט 1968);

”מדינה בעלת האמנה“ – כל מדינה שאישררה את האמנה או הצטרפה לה או מדינה המפורטת בתוספת;

”רשות שיפוטית“ – כל בית משפט או בית דין בישראל, לרבות רשם של בית משפט;

”הרשות המבקשת“ – נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינה בעלת האמנה המשמש בתפקידו בישראל;

”הרשות המתבקשת“ – הרשות השיפוטית שבתחום שיפוטה נמצא מקום מושבו או מקום מגוריו של האדם שיש למסור לו מסמך;

”מסמך“ – ”כתב בי־דין“ כהגדרתו בתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ״ג–1963, ולרבות מסמך משפטי חיצוני כהגדרתו בחוק העזרה המשפטית למדינות זרות, תשט״ז–1956;

”מנהל בתי־המשפט“ – שופט ששר המשפטים מינהו על ביצועם של סדרי המינהל של בתי־המשפט, על פי סעיף 14 לחוק השופטים, תשי״ג–1953, לרבות בא כוחו וכל מי שמנהל בתי־המשפט ייפה את כוחו לענין תקנות אלה.