תקנות1983הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לתקנות הטיס (הובלת חמרים מסוכנים), התשמ״ד–1983, הגדרות.
הנוסח הזה אינו עוד בתוקף.
המקור אומר: תקנות הטיס (הובלת חמרים מסוכנים), התשמ״ד–1983 בוטלו ביום 28.11.2025 והוחלפו בתקנות הטיס (חומרים מסוכנים), התשפ״ה–2025.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ראשון: הגדרות
1. הגדרות
תיקון: תשמ״ז
בתקנות אלה –
”איש צוות“ – אדם שהציג אותו מפעיל כלי טיס למילוי תפקיד בכלי טיס בזמן טיסה;
”אריזה“ – מכל או מכלים (Receptacles) וכן רכיבים וחמרים הדרושים כדי לאפשר למכלים למלא את ייעודם ולהבטיח עמידה בדרישות האריזה של תקנות אלה;
”אריזה חיצונית“ (overpack) – עטיפה, מכל וכיוצא באלה המיועדים לשימוש חד־פעמי, המשמשים לשוגר אחד כדי להכיל יחד שתי חבילות או יותר לשם נוחות הטלטול והאחסון;
”ההוראות הטכניות“ – ההוראות הכלולות בספר ”Technical Instructions for the Safe Transport of Dangerous goods by Air“ – DOC 9284 – AIN 905 W בהוצאת הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO) ואשר עותק ממנו נמצא במשרדי מינהל התעופה האזרחית בנמל התעופה בן־גוריון;
”המנהל“ – ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה או מי שהוא הסמיך;
לפי סעיף 17 לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005, סמכויות ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה הועברו למנהל רשות התעופה האזרחית.
”התפוצצות מסה“ (mass explosion) – התפוצצות ספונטנית של כלל המסה של החומר;
”חבילה“ – הצרור הכולל את האריזה ותכולתה, והמוכן למשלוח;
”חמרים מסוכנים“ – פריטים, חפצים או חמרים אשר עלולים להוות סיכון ניכר לבריאות, לבטיחות או לרכוש בעת הובלתם באויר;
”חומר נפיץ“ – חומר מוצק או נוזלי או תערובת של חמרים המסוגל לחולל ריאקציה כימית שכתוצאה ממנה יווצר גז בטמפרטורה, בלחץ ובמהירות שייגרם נזק לסביבה, וכמו כן חומר פירוטכני, גם אם אין הוא יוצר גז, ולמעט חומר אשר אינו נפיץ בפני עצמו אך מסוגל ליצור אטמוספירה נפיצה של גז, אד או אבק;
”חומר פיירופורי“ (pyrophoric substance) – תערובת או תרכובת המיועדת לחולל חום, או קול, גז או עשן או צירוף של אלה, כתוצאה מריאקציות כימיות אקזותרמיות (פולטות חום) לא נפיצות המקיימות את עצמן;
”טייס־מפקד“ – הטייס האחראי להפעלת כלי הטיס ולבטיחותו במשך הטיסה;
”יחידת פת״א“ – כמשמעותה בתקנות ההפעלה;
”כלי טיס ישראלי“ – כלי טיס הרשום בישראל או המופעל על ידי מפעיל ישראלי;
”כלי טיס של מטען“ (cargo aircraft) – כלי טיס, למעט כלי טיס של נוסעים, הנושא טובין או ציוד;
”כלי טיס של נוסעים“ – כלי טיס הנושא אדם שאינו אחד מאלה:
(א)איש צוות;
(ב)אדם המועסק על ידי המפעיל והנמצא בתפקיד;
(ג)בעל תפקיד רשמי בשירות המדינה או גוף ממלכתי או מטעמם;
(ד)אדם המלווה משלוח;
”מדינת המוצא“ – המדינה שבה הועמס המטען לראשונה בכלי הטיס;
”מכולה“ – מכל של טובין, מכל של כלי טיס או משטח העמסה (Pallet) בעל רשת;
”מספר U.N.“ – מספר בן 4 ספרות לזיהוי חומר או קבוצת חמרים, שקבעה הועדה המכונה United Nations Committee of Experts on the Transport of Dangeroue goods;
”מפעיל“, בכלי טיס – לרבות הבעל או השוכר של כלי הטיס;
”משגור“ (consignment) – חבילה אחת או יותר של חמרים מסוכנים שקיבל מפעיל משוגר אחד במקום אחד במשלוח אחד להובלה על פי שטר מטען אוירי אחד למקבל אחד במען מיועד אחד;
”נוזל פייפורי“ (pyrophoric liquid) – נוזל המסוגל להתלקח בעצמו בהיחשפו לאויר בטמפרטורה של 15°C או פחות מזה;
”שם מתאים למשלוח“ (proper shipping name) – השם המיועד לחפץ או לחומר מסויים, בכל מסמכי המשלוח, בהודעות ועל האריזות;
”תאונה“ – אירוע המתייחס להובלת חמרים מסוכנים בדרך האויר אשר תוצאותיו הן מוות או פציעה חמורה של אדם או נזק חמור לרכוש;
”תקנות ההפעלה“ – תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הטיס (הובלת חמרים מסוכנים), התשמ״ד–1983 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.