תקנות1982הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לתקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשמ״ב–1982, הגדרות.
הנוסח הזה אינו עוד בתוקף.
המקור אומר: תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשמ״ב–1982 בוטלו ביום 28.6.2023 והוחלפו בתקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשפ״ג–2023.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ראשון: כללי
1. הגדרות
תיקון: תשמ״ו
בתקנות אלה –
”ארה״ב“ – ארצות הברית של אמריקה;
”בית מלון“ – לרבות פנסיון, בית מרגוע, בית אירוח וכל מקום כיוצא באלה שבו ניתן אכסון בתמורה;
”האגף“ – האגף ליחסים בינלאומיים במינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה ומענו ת״ד 8, נמל התעופה בן־גוריון 70100;
”המנהל“ – ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה או מי שהוא הסמיך לעניין תקנות אלה;
לפי סעיף 17 לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005, סמכויות ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה הועברו למנהל רשות התעופה האזרחית.
”הלוך ושוב“ – טיסה שמוצאה במדינה מסויימת ושיעדה הסופי באותה מדינה;
”הסכם שכר“ – הסכם בין מארגן או שוכר לבין מוביל אוירי לביצוע טיסת שכר;
”חבילת תיור“ – תיור הכולל טיסה הלוך ושוב ושירותי קרקע שהוסדרו מראש והנמכרים מראש במחיר כולל;
”חוכר“ – מוביל אוירי החוכר כלי טיס, על צוותו או ללא צוות, לביצוע טיסת שכר;
”חניית ביניים“ – חנייה לצרכי תעבורה, לרבות הורדת נוסעים לשהיה בנקודת החנייה או העלאת נוסעים באותה נקודה לשם הטסתם לנקודת היעד;
”טיסת שכר“ – טיסה שבה שוכרים מארגן או מארגנים במשותף את כל קיבולת כלי הטיס לשם מכירתה לאחרים או שבה אדם שוכר את כל קיבולת כלי הטיס לשימוש עצמי;
”טיסת שכר בנתיב“ – טיסת שכר המבוצעת בנתיב בין נמל התעופה בן־גוריון בישראל לבין שדה תעופה מחוץ לישראל שאליו טס מוביל נקוב של ישראל בטיסות סדירות, או לבין שדה תעופה הנמצא במרחק של עד 150 ק״מ משדה תעופה כאמור בשטחה של אותה מדינה, אלא אם קבע המנהל אחרת;
”טיסת שכר מחוץ לנתיב“ – טיסת שכר שאינה טיסת שכר בנתיב;
”טיסה סדירה“ – טיסה שבה מוכר מוביל אוירי לציבור קיבולת בכלי טיס המופעל על ידו, בין במישרין ובין באמצעות סוכן נסיעות והרשיון שלו לפי סעיף 2(א) לחוק מתיר לו לבצע טיסות סדירות;
”טיסת שכר חלקי“ – טיסה סדירה שבה שוכרים מארגן או מארגנים במשותף חלק מקיבולת כלי הטיס לשם מכירתה לאחרים;
”טיסת שכר מסוג חבילת תיור“ – טיסת שכר שהתקיימו בה הוראות סימן א׳ לפרק השני;
”טיסת שכר מסוג טיסה מחוץ לנתיב“ – טיסת שכר שהתקיימו בה הוראות סימן ג׳ לפרק השני;
”טיסת שכר פנים־ארצית“ – טיסת שכר שבה נקודות המוצא והיעד המוסכמות הן בישראל, ונתקיימו בה הוראות סימן ח׳ לפרק השני;
”מארגן“ – אדם השוכר קיבולת בכלי טיס, כולה או מקצתה, לשם מכירתה לאחרים בהתאם להוראות תקנות אלה;
”מוביל אוירי“ – בעל רשיון להפעלת כלי טיס שניתן לפי סעיף 2(א) לחוק;
”מוביל נקוב“ – מוביל אוירי המפעיל טיסות סדירות לישראל וממנה, שהוענק לו מעמד של מוביל נקוב לפי הסכם בין ישראל ובין מדינת חוץ;
”סידרת טיסות שכר“ – סידרה של יותר מארבע טיסות שכר המופעלות בתקופה של שמונה שבועות רצופים לפחות בין אותן נקודות;
”נחיתה טכנית“ – נחיתה שלא לצרכי חניית ביניים;
”שוכר“ – אדם השוכר את כל קיבולת כלי הטיס לשימושו העצמי;
”שירותי קרקע“ – שירותים של לינה בבית מלון, תחבורה יבשתית משדה התעופה אל בית המלון וממנו, או סיורים ושירותים אחרים.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשמ״ב–1982 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.