סעיף 3 לתקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשמ״ב–1982, שיקול דעת למנהל.

בבואו לתת אישור לפי תקנה 2(א)(2) ישקול המנהל, בין השאר, את כל אלה:

(1)מניעת תחרות בלתי סבירה או בלתי הוגנת;

(2)אם הקיבולת המוצעת במיגזר שוק מסויים עולה במידה בלתי סבירה על כלל דרישות התנועה באותו מיגזר שוק;

(3)מידת הבעלות או השליטה של המוביל האוירי במארגן או בשוכר;

(4)היות המארגן או השוכר בעל כלי הטיס;

(5)קיומם של הסכמים או הסדרים בינלאומיים בתחום התעופה האזרחית הבינלאומית;

(6)השפעת מתן האישור על יחסי החוץ של ישראל;

(7)מידת ההדדיות במתן אישורים למובילים אויריים ישראליים במדינת חוץ;

(8)עמידתם של המארגן או המוביל האוירי בתנאי רשיון ההפעלה או האישור שניתנו להם ומילוּים אחר הוראות תקנות אלה, כולן או מקצתן, לגבי טיסת שכר או סידרת טיסות שכר שבוצעו בתקופה של 24 חודשים שלפני הגשת הבקשה;

(9)היות המארגן והמוביל בעל אותה אזרחות של רוב הנוסעים בנקודת המוצא.