סעיף 13 לתקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה), התשנ״ב–1992, אחזקת שטח סלול.

(א)מנהל שדה יתחזק ויתקן, מיד, כל שטח סלול וידאג כי –

(1)הבדל הגובה שבין שפות המסלולים או מסלולי ההסעה לבין השוליים התומכים שלהם לא יעלה על 7.5 ס״מ;

(2)לא יימצא בו בור שעומקו עולה על 7.5 ס״מ או בור כלשהו אשר השיפוע מכל נקודה משפתו לתחתיתו ביחס למישור השטח הסלול, עולה על 45 מעלות ובכל מקרה קוטר הבור לא יעלה על 12.5 ס״מ;

(3)יהיה חופשי משקעים או מקימורים העלולים להפריע לשליטה הכיוונית על כלי טיס הנע או האמור לנוע עליו;

(4)יוסר ממנו במלואו, בהקדם האפשרי, כל זיהום (Contamination), כגון: מים עומדים, בוץ, אבק, חול, שמן, עקבות גומי, גוף זר או חומר ממיס שהופעל לניקוי השטח בהתאם לאמור בהוראות היצרן של אותו חומר;

(5)יהי מנוקז וחלק ללא שקעים, למניעת כל הצטברות מים או שלוליות העלולות לכסות ולהסתיר את הסימונים בשטח המסלול;

(6)במסלול שבו יש אזורי המראה ונחיתה היצוקים בטון – תבוצע חריצה (Grooving);

(7)יבוצע ניקוי תקופתי של עקבות גומי במסלול סלול, באופן שערכי החיכוך לא יפחתו מאלה שהורה לו המנהל.

(ב)הצטברו שלג, שלוגית או קרח על מסלול סלול – יחולו הוראות תקנה 11(ז) לתקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי), התשע״ח–2018 [צ״ל: התשע״ט–2018].