סעיף 20 לתקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה), התשנ״ב–1992, ציוד כיבוי אש והצלה ודרישות מבצעיות.

(א)מנהל שדה יפעיל בשדה התעופה ציוד הצלה וכיבוי אש כמפורט בתקנה 19 ובתקנה זו.

(ב)בשדה תעופה שאורך כלי הטיס הפועלים בו עשוי להשתנות או שמשתנה בו, במהלך שלושה חודשים, מספר התנועות של המטוס הארוך ביותר, יתאים מנהל השדה את חמרי הכיבוי ותקן הרכב של כיבוי אש בהתאם לאמור בתקנה 19.

(ג)לא יפחת ציוד ההצלה וכיבוי האש מהמפורט בתקנה זו אלא אם כן נקבעו ופורטו בספר עזר מבצעי של שדה התעופה –

(1)נהלים ושמות בעלי תפקידים המוסמכים לקבוע את ההפחתה ופורסמה על כך הודעה מראש בנוטאם;

(2)נהלים לקריאה של כל צוותי ההצלה והציוד לשדה בעת הצורך.

(ד)כל כלי רכב כיבוי והצלה הנדרש לפי תקנה 19 יהיה –

(1)מצויד במכשיר קשר אלחוט דיבור דו־כיווני אשר יאפשר קיום קשר עם כל רכב כיבוי והצלה אחר בשדה התעופה ועם מגדל הפיקוח;

(2)מצויד במשואת אור מסתובבת ויהיה צבוע ומסומן בהתאם להוראות ותקנים שנקבעו בספר העזר המבצעי;

(3)כשיר לפעולה מבצעית וכל המערכות המורכבות עליו יהיו בכל עת מוכנות להפעלה.

(ה) (1)לא עמד כלי רכב בנדרש בתקנה 19 ובדרישות המנויות בתקנה זו, יוחלף ברכב אחר שיעמוד בדרישות האמורות;

(2)לא העמיד מנהל השדה תוך 48 שעות רכב אחר, כאמור בפסקה (1), יודיע על כך למנהל ויגביל את פעילות השדה רק לכלי טיס שציוד הבטיחות וההצלה שנשאר בו מתאים להם, כאמור בתקנה 19, באמצעות מערכת פרסומי מודיעין הטיס.

(ו)מנהל שדה יהיה אחראי כי מפעילי הרכב וציודו יכירו את כלי הרכב ואת הציוד הנדרשים בתקנה 19 ויהיו מוכנים לפעול בכל שעות הפעילות של השדה, וזאת לא יאוחר משלוש דקות מעת שניתן אות אזעקה; בפרק הזמן האמור יגיעו מפעילי הרכב וציודו לנקודה המרוחקת ביותר בשטח מסלול ההמראה והנחיתה או בשטח רחבות החניה ויהיו מוכנים לספק תערובת לפחות במחצית קצב הפריקה הנדרש על פי רמת השדה לפי תקנה 19(א).

(ז)מנהל שדה יוודא, כי כל עובד המוסמך בתפקידי כיבוי אש והצלה וטיפול בחמרים מסוכנים –

(1)יהיה מצוייד בבגדי מגן וציוד מתאים אחר למילוי משימותיו;

(2)יהיה מאומן היטב ומיומן למילוי משימותיו; תכנית האימונים תכלול אימון ראשוני ואימון עדכני בתחומים המפורטים להלן, לפחות:

(א)הכרת שדה התעופה והתמצאות בו;

(ב)הכרת כלי טיס הפועלים בשדה;

(ג)פעולות כיבוי אש והצלה;

(ד)הפעלת מערכות ושיטות קשר בעת חירום, לרבות אזעקת אש;

(ה)הפעלת צינורות לכיבוי אש, חיבורי צינורות, זרנוקים או תותחי מים וכל ציוד אחר הנדרש למילוי דרישות פרק זה;

(ו)שימוש בחמרים השונים לכיבוי אש הנדרשים לפי פרק זה;

(ז)מתן עזרה בפינוי חירום מכלי טיס;

(ח)שימוש בציוד המתאים לכיבוי אש והצלה של כלי טיס;

(ט)זיהוי סכנות למטעני כלי טיס;

(י)הכרת נהלי החירום של השדה.

(3)ישתתף בתרגיל חי לכיבוי אש, אחת לשנה לפחות;

(4)יעבור קורס עזרה ראשונה שנמשך 40 שעות לפחות.

(ח)מנהל שדה יוודא כי –

(1)נתקיימו כל הנהלים להפעלת ציוד לאזעקת עובדי כיבוי אש והצלה באמצעות פעמון, צופר או כל אמצעי אחר לאזעקה מהירה, לכל מצב חירום הדורש את עזרתם;

(2)כל דרכי הגישה המיועדות לתנועת רכב כיבוי אש והצלה בשעת חירום יתוחזקו כראוי ויהיו פנויות וכשירות בכל עת למעבר הרכב האמור בתקנה 19, בכל תנאי מזג אויר.