סעיף 36 לתקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981, מבחן מעשי בטיסה.

(א)מבחן מעשי בטיסה ייערך –

(1)לפי תכנית בחינה שאישרה רשות הרישוי לנבחן;

(2)בידי בוחן שרשות הרישוי הורתה עליו לנבחן;

(3)בכלי טיס הרשום בפנקס הרישום או במדמה טיסה, המצוידים במכשירים ובעזרים הנדרשים לגבי סוג הרישיון או ההגדר המבוקש.

(ב)הבוחן –

(1)יבחן את יכולת מבקש הרישיון או ההגדר בביצועים ובנושאים המפורטים בתקנת משנה (ד) ובביצועים ובנושאים המפורטים בתקנות הנוגעות למיומנות הטיסה הנדרשת לצורך קבלת הרישיון או ההגדר, כמפורט בחלק ב׳ לתקנות אלה;

(2)לא יהיה הטייס המפקד של כלי הטיס בעת ביצוע המבחן המעשי אלא אם כן נקבע מראש בינו לבין המבקש כי הבוחן ישמש בתפקיד טייס מפקד בעת המבחן המעשי או בחלק ממנו.

(ג)מבקש הרישיון או ההגדר ידאג לכל הסידורים הארגוניים הכרוכים בשימוש בכלי הטיס או במדמה הטיסה לצורך ביצוע המבחן, לרבות הוצאות שכירתם, לפי העניין.

(ד)אלה הביצועים והנושאים שבהם ייבחן הנבחן במהלך המבחן המעשי:

(1)יישום ידע הנבחן בתעופה;

(2)הליכים, תרגילים ותימרונים בכל אחד מאלה:

(א)מצבים רגילים, לרבות הטסה לפי כללי הטיסה המתאימים לעניין, ובכלל זה יכולתו בשמירת נתיב, מהירות וגובה;

(ב)מצבים לא שגרתיים (Abnormal);

(ג)מצבי חירום;

(3)הטסה מדויקת וחלקה;

(4)יכולת הנבחן בקבלת החלטה מהירה ואורח הפעלת שיפוטו;

(5)יכולת שליטתו של הנבחן בתפקיד טייס מפקד, אם הרישיון או ההגדר מעניק לו את הזכות לשמש בתפקיד טייס מפקד.

(ה)אי־יכולתו של הנבחן לעמוד באחת מהדרישות המפורטות בתקנת משנה (ד), או העדר משמעת או התנהגות בלתי הולמת של עובד טיס שהוכחה בעת הבחינה – יהווה כישלון במבחן מעשי.

(ו)נכשל הנבחן כאמור בתקנת משנה (ה), רשאי הבוחן להפסיק את הבחינה באותו שלב שבו נכשל הנבחן.

(ז)ההגבלות החלות בתקנות אלה לגבי הסעת נוסעים לא יחולו בעת ביצוע מבחן מעשי בכלי טיס על הבוחן ועל הנבחן.