סעיף 8 לתקנות הנמלים, 1943, השמוש בדמי המכירה של סחורות שאין להן תובעין.

(1)דמי המכירה של סחורות שנמכרו בהתאם להוראות סעיף 14(ד׳) של פקודת הנמלים ישמשו ראשית לתשלום דמי המכס המגיעים בעד אותן סחורות, שנית – לתשלום דמי הנמל, דמי הסבלות ושאר הוצאות המגיעים לרשות הנמלים בגין הסחורות וכל דמי־סבלות או משימות אחרות, המגיעים לכל אדם המורשה מטעם רשות הנמלים, לבצע את העבודה, שתמורתה מגיעים אותם דמי־סבלות או משימות אחרות בגין הסחורות, שלישית – לתשלום דמי ההובלה והטעינה המגיעים בעד אותן סחורות, ואם נותר איזה סכום לאחר תשלומים אלה – יוחזר המותר לבעל הסחורות לאחר שיגיש בקשה לכך, בתנאי שהבקשה תתקבל ע״י רשות הנמלים תוך שנה אחת מתאריך מכירת הסחורות, והוכח תוך אותה שנה להנחת דעתה שיבוא הסחורות אינו אסור על פי צו שניתן לפי פקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939. לא נתקבלו הבקשה וההוכחה כאמור, על ידי רשות הנמלים, תוך אותה תקופה, תוחרם יתרת דמי המכירה לטובת המדינה.

(2)אם ניתנה פקודה למכור את הסחורות הללו לשם תצרוכת בארץ, ואי אפשר למכרן בסכום שיספיק לתשלום דמי המכס, דמי הנמל ושאר הוצאות, או – אם ניתנה פקודה למכור את הסחורות ליצוא [במקור: לאקספורט] בין בדרך הים ובין בצורה אחרת – ואי אפשר למכרן בסכום שיספיק לתשלום דמי הנמל ושאר הוצאות, תמסרנה הסחורות לאגף המכס והבלו [במקור: למחלקת המכס, האקסייז והמסחר], ומותר להשמידן או לעשות בהן ככל אשר יאבה להורות מנהל אגף המכס והבלו [במקור: מנהל המכס, האקסייז והמסחר].

(3)כל סחורות שנמכרו ע״י רשות הנמלים עפ״י הוראות התקנות האלה, חייב הקונה להעתיקן תוך שבעה ימים מיום קנייתן או תוך ארכא נוספת שרשות הנמלים רשאית לקצוב. אם לא העתיק הקונה את הסחורות הללו תוך שבעה ימים או תוך אותה ארכא נוספת, תוחרמנה הסחורות לטובת ממשלת ישראל ותמכרנה ע״י רשות הנמלים, ואילו אם הן חסרות כל ערך – תושמדנה. בדמי המכירה תעשה רשות הנמלים כפי שנקבע בתקנת־משנה (1) מתקנה זו.