תקנות1994הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לתקנות חומרי נפץ (מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש), התשנ״ד–1994, הגדרות.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק א׳: פרשנות וחובות בני אדם
1. הגדרות
בתקנות אלה –
”איור“ – מטען חומר נפץ שפיצוצו החטיא, בין בתוך קדח ובין שלא בתוכו;
”אנ־פו“ – תערובת של חנקת אמוניום מסוג מיוחד עם דלק נוזלי, בדרך כלל סולר, ביחס מסויים;
”בוסטר“ – תרמיל חומר נפץ מתאם שהוכנס אליו נפץ או חובר אליו פתיל רועם והמיועד להפעיל חומר נפץ שאינו רגיש לנפץ;
”גורר“ ו”גרור“ – כמשמעותם בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961;
”היתר“ – היתר מאת מפקח עבודה אזורי לקניה, העברה, הובלה או אחסון של חומרי נפץ או לשימוש בהם, לפי טופס 1 שבתוספת הראשונה;
”חומר נפץ“ – כהגדרתו בחוק, למעט זיקוקין די־נור;
”חנקת אמוניום“ – (אמוניום ניטרט) – חומר מחמצן שנוסחתו הכימית NH4NO3;
”מחסן“ – מחסן קבוע, מחסן זמני או מחסן נייד;
”מחסן זמני“ – מבנה לאחסנת חומרי נפץ לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים ושהוקם לפי הוראות חלק ב׳ בתוספת השניה;
”מחסן מאושר“ – מחסן שאישר מפקח עבודה אזורי לפי תקנה 39;
”מחסן נייד“ – מחסן לאחסנת חומרי נפץ שהוא רכב מנועי או שנבנה על רכב מנועי, ושנתקיימו בו הוראות חלק ג׳ בתוספת השניה והוראות כל דין אחר הנוגעות לרכב מנועי ובהתאם לתנאים שבהיתר;
”מחסן קבוע“ – מבנה קבוע לאחסנת חומרי נפץ שנבנה לפי הוראות חלק א׳ של התוספת השניה;
”מכשיר פיצוץ“ – מכשיר מיוחד המשמש כמקור זרם לפיצוץ נפץ חשמלי, המחולל חשמל או פועל בעזרת סוללות חשמל;
”מפקח עבודה אזורי“ ו”מפקח עבודה ראשי“ – כמשמעותם בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954, שנתמנו למפקחים לענין החוק;
”נפץ“ – אבזר המשמש להפעלת מטען חומר נפץ, לרבות נפץ רגיל, נפץ חשמלי, נפץ השהיה ונפץ השהיה לפתיל רועם ונפצים המופעלים באמצעים אחרים שאישר לשימוש מפקח עבודה אזורי;
”נפץ השהיה“ – נפץ חשמלי שתוכנן לפעול זמן קצוב לאחר הפעלתו, המכיל אלמנט השהיה המותקן בין אלמנט הצתת מטען הנפץ ובין חומר הנפץ שבנפץ;
”נפץ השהיה לפתיל רועם“ – נפץ לא חשמלי שתוכנן לפעול זמן קצוב לאחר הפעלתו על ידי פתיל רועם;
”נפץ חשמלי“ – נפץ המופעל על ידי זרם חשמל;
”נפץ רגיל“ – נפץ המופעל על ידי פתיל בטיחות;
”סוג“ – סוג חומרי נפץ כמשמעותו באכרזה על אישור חומרי נפץ;
”סיפון“ – שכבת חומר סתימה המפרידה לקטעים את עמוד חומר הנפץ בקדח;
”פיצוץ סימפתטי“ – התפוצצות מטען לא יזומה אגב פיצוץ מטען אחר;
”פעולת פיצוץ“ – כל הפעולות בחומרי נפץ ואבזריו המתבצעות בשטח פיצוץ, לרבות בדיקת השטח לאחר הפיצוץ;
”פתיל בטיחות“ – פתיל גמיש המשמש להפעלת נפץ רגיל שליבתו עשויה אבק שריפה שחור וכשמציתים אותו הוא בוער באופן רצוף ובקצב אחיד;
”פתיל רועם“ – פתיל גמיש שבליבתו מצוי חומר נפץ מרסק, וכשהוא מופעל עוצמתו מספקת להפעלת חומר נפץ או נפץ שעמו הוא נמצא במגע;
”צו הגרורים“ – צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), התשל״ט–1979;
”קדח“ – חלל שנקדח לשם טעינתו בחומרי נפץ;
”רופא מורשה“ – רופא מומחה לרפואה תעסוקתית וכן רופא של שירות רפואי מוסמך, ששר העבודה והרווחה, בהסכמת שר הבריאות, הרשהו לענין תקנות אלה;
”רכב“, ”רכב ציבורי“ ו”רכב פרטי“ – כמשמעותו בפקודת התעבורה;
”שטח בנוי“ – שטח שבו נמצאים מבנים או בנינים בתחום 300 מטרים משטח פיצוץ;
”שטח סכנה“ – שטח שיש בו סכנת פגיעה בנפש או ברכוש, עקב ביצוע הפיצוץ, כתוצאה מהעפת רגמות, מהדף אוויר או זעזועי קרקע;
”שטח פיצוץ“ – השטח שבו מבצעים פעולות פיצוץ לרבות 10 מטרים מכל צדדיו;
”שירות רפואי מוסמך“ – כמשמעותו בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), התשמ״ד–1984;
”תחל“ (פריימר) – תרמיל חומר נפץ מתאים שהוכנס אליו נפץ או חובר אליו פתיל רועם;
”תיל“ – תיל הזנה או תיל חיבור;
”תיל הזנה“ – מוליך חשמלי מבודד המחבר בין תילי החיבור למכשיר הפיצוץ או למקור זרם חשמלי אחר;
”תיל חיבור“ – מוליך חשמלי מבודד המחבר בין תילי הנפצים החשמליים או בינם לבין תיל ההזנה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות חומרי נפץ (מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש), התשנ״ד–1994 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.