סעיף 15 לחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ״א–2020, תנאים למתן רישיון עבודת גז ותנאים ברישיון עבודת גז.

(א)המנהל רשאי לתת למבקש רישיון עבודת גז אם מתקיימים לגביו כל אלה:

(1)הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;

(2)הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת המנהל, לבצע עבודת גז;

(3)הוא עומד בתנאים בדבר השכלה אקדמית, תקופת ותק, כשירות, השתלמויות וניסיון מעשי, כפי שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע, בהסכמת שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, חובה לעבור הכשרה מקצועית כתנאי למתן רישיון עבודת גז;

(4)הוא סיים התמחות כפי שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה; תקופת ההתמחות שיקבע השר כתנאי למתן רישיון לפי פסקה זו לא תעלה על שנה;

(5)הוא עמד בבחינות מקצועיות בנושאים ולפי סדרים שקבע השר, בהסכמת שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת הכלכלה;

(6)הוא מבוטח בביטוח לכיסוי חבותו בשל נזקים, בהתאם להוראות לפי סעיף 36.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), המנהל רשאי לתת למבקש שאינו אזרח ישראלי ואינו תושב ישראל רישיון לביצוע עבודת גז מסוימת, לתקופה ובתנאים כפי שיורה, אם מתקיימים לגביו כל אלה:

(1)הוא בעל ניסיון, מומחיות וידע מקצועי בביצוע עבודת הגז;

(2)הוא הציג בפני המנהל רישיון או תעודה הנדרשים לביצוע אותה עבודת גז במדינה שבה הוא מבצע את אותה עבודה, אם רישיון או תעודה כאמור נדרשים באותה מדינה;

(3)הוא מבוטח בביטוח לכיסוי חבותו בשל נזקים, בהתאם להוראות לפי סעיף 36.

(ג)המנהל רשאי לסרב לתת רישיון עבודת גז למבקש אף אם מתקיימים לגביו התנאים לפי סעיף קטן (א) אם נגד מבקש הרישיון תלויים ועומדים הליכים בשל עבירה כאמור בסעיף קטן (א)(2), ובלבד שנתן למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ד)המנהל רשאי לקבוע תנאים ברישיון עבודת גז.