סעיף 16 לתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977, ניסויי טיסה.

(א)המבקש תעודת סוג לכלי טיס, למעט תעודת סוג לכלי טיס בקטגוריה ”מוגבל“, כלי טיס מעודפי צבא או כלי טיס מיובא, כאמור בתקנות 10 עד 13 – יבצע את הניסויים המפורטים בתקנת משנה (ב); לפני ביצוע הניסויים, על המבקש להראות כל אחת מאלה:

(1)עמידה בדרישות המבנה הישימות של כללי כושר אוירי;

(2)השלמת הבדיקות וניסויי הקרקע הדרושים;

(3)התאמתו של כלי הטיס לתכן הסוג;

(4)כי המנהל קיבל דו״ח של תוצאות ניסויי הטיסה של המבקש; היתה הבקשה לגבי כלי טיס בקטגורית ”תובלה“, יחתום טייס הניסוי של המבקש על הדו״ח האמור.

(ב)לאחר שהמבקש מילא אחר דרישות תקנת משנה (א) יבצע כל ניסוי טיסה שהמנהל מוצא לדרוש לקביעת כל אחת מאלה:

(1)עמידה בדרישות הישימות של כללי כושר אוירי;

(2)קיום מידה סבירה של ודאות שכלי הטיס, רכיביו וציודו אמינים ופועלים כהלכה.

(ג)אם הדבר מעשי, יבצע המבקש את הניסויים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2) לתקנת משנה (ב) באותו כלי טיס.

(ד)המבקש חייב להראות לגבי כל טיסת ניסוי, למעט טיסת ניסוי בדאון או בבלון חפשי מאוייש, כי נעשו סידורים מתאימים לאפשר לצוות יציאה בשעת חירום ושימוש במצנחים.

(ה)למעט בדאונים ובבלונים חפשיים מאויישים, על המבקש להפסיק טיסות ניסוי לפי תקנה זו עד שיראה כי ננקטו אמצעים לתיקון באחת מאלה:

(1)טייס הניסוי של המבקש אינו מסוגל או אינו מסכים לבצע אחד מניסויי הטיסה הנדרשים;

(2)נתגלתה אי־עמידה באחת מדרישות כללי כושר אווירי ההופכת את המידע המתקבל מהניסוי לחסר משמעות, או המסכנת את המשך הטיסות.