סעיף 31 לתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977, תעודת סוג זמנית מטיפוס א׳.

המנהל רשאי ליתן למבקש תעודת סוג זמנית מטיפוס א׳ לכלי טיס או להכניס תיקון בה אם נתקיימו כל אלה:

(1)המנהל מצא כי אין בכלי הטיס כל תכונה, איפיון או מצב העושים אותו לבלתי בטוח לכשיופעל במסגרת ההגבלות המפורטות בפסקה (5) וההגבלות התפעוליות לכלי טיס שהוצאה עליו תעודת סוג זמנית לשימוש כללי והמפורטות בתקנה 40 לתקנות ההפעלה;

(2)המבקש הגיש בקשה לתעודת סוג או לתעודת סוג – תוספת לכלי הטיס;

(3)המבקש אישר כל אלה:

(א)כלי הטיס תוכנן ונבנה בהתאם לדרישות כללי כושר אווירי הישימות לתעודת הסוג או לתעודת הסוג – תוספת;

(ב)כלי הטיס עונה על עיקרי הדרישות של איפיוני טיסה הישימות לתעודת הסוג או לתעודת הסוג – תוספת;

(ג)כלי הטיס מסוגל להיות מופעל בבטיחות במסגרת ההגבלות המפורטות בפסקה (1);

(4)המבקש הגיש דו״ח המראה כי כלי הטיס עבר את כל התמרונים הדרושים כדי להראות עמידה בדרישות הטיסה לשם מתן תעודת הסוג או מתן תעודת הסוג – תוספת, וכדי לוודא שכלי הטיס מסוגל לפעול בבטיחות במסגרת ההגבלות המפורטות בכללי כושר אוירי;

(5)המבקש קבע את כל ההגבלות הדרושות למתן תעודת הסוג או למתן תעודת הסוג – תוספת, לרבות הגבלות של משקל, מהירויות, תמרוני טיסה, העמסה, ושל הפעלת פיקודים וציוד, אלא אם בשל כל הגבלה שלא קבע, נקבע סייג תפעולי מתאים;

(6)המבקש קבע תכנית בקורת ואחזקה לשם שמירה מתמדת על כושרו האוירי של כלי הטיס;

(7)המבקש הראה כי אב־הטיפוס של כלי הטיס ביצע לפחות חמישים שעות טיסה עם תעודת כושר טיסה לשימוש נסיוני שהוצאה לפי תקנות 84 עד 86 או בחסות צה״ל; אולם, במקרה של בקשה להכנסת תיקון בתעודת סוג זמנית, רשאי המנהל להפחית את מספר שעות הטיסה הדרושות.