סעיף 2 לתקנות הטוענים הרבניים, התשס״א–2001, מתן רישיון.

(א)נשיא בית הדין הרבני הגדול ייתן רישיון למי שנתקיימו בו תנאים אלה:

(1)הוא תושב ישראל;

(2)הוא למד, לאחר שמלאו לו 18 שנה, באחד מאלה:

(א)ישיבה, במשך ארבע שנים לפחות;

(ב)מוסד חינוכי, שהכיר בו לענין זה, בית הדין הרבני הגדול, במשך שלוש שנים לפחות, והוא זכאי לתעודת גמר של המוסד החינוכי;

(3)עמד בבחינות שערכה ועדה בוחנת שמינה נשיא בית הדין הגדול, כולל בחינה בתחום המעשי של המקצוע;

מי שערב תחילתן של תקנות הטוענים הרבניים (תיקון), התשס״ג–2002 סיים את כל הבחינות שדרשה הועדה הבוחנת, יהיה פטור מבחינה בתחום המעשי של המקצוע כאמור בתקנה 2(א)(3).

(4)מבחינת אופיו ואורח חייו, הוא ראוי לשמש טוען רבני;

(5)(נמחקה).

(ב)הועדה הבוחנת, כאמור בתקנת משנה (א)(3), לא תבחן מי שלא השלים שלוש שנות לימוד בישיבה או שתי שנות לימוד במוסד חינוכי, כמשמעותו בתקנת משנה (א)(2)(ב).