סעיף 20 לתקנות הטוענים הרבניים, התשס״א–2001, כהונת חברי בית הדין המשמעתי.

(א)תקופת כהונתם של חברי בית הדין המשמעתי תהיה שלוש שנים מיום מינוים.

(ב)חבר בית הדין המשמעתי שהחל לדון בענין פלוני רשאי לסיימו גם לאחר שתמה תקופת כהונתו, אלא אם כן הושעה מכהונתו או הועבר מתפקידו לפי סעיפים 22 עד 23 לחוק, או במקרה של טוען רבני, אם הושעה או נפסל לפי תקנה 23.

(ג)נבצר מחבר בית הדין המשמעתי, זולת אב בית הדין, להשתתף בדיון או להמשיך בו, יכול נשיא בית הדין הגדול למנות אחר במקומו והדיון יימשך, מהשלב שבו הופסק.

(ד)נבצר מחבר בית הדין המשמעתי, זולת אב בית הדין, להשתתף בישיבה, יכול אב בית הדין על אף האמור בתקנה 18(א), להחליט שהישיבה תתקיים לפני שני חברי בית הדין הנותרים, ובלבד שלא ייגרם עיוות דין, הכל אם לא החליט אב בית הדין על דחיית הדיון.