סעיף 4 לתקנות בריאות העם (בשר המובא מחו״ל), 1938, תעודות מארץ־המקור וכו׳.

(1)כל משלוח של בשר מקורר או קפוא צריך לצרף אליו תעודה רשמית מאת רשות מוסמכת של ארץ המקור המעידה כי:–

(א)הבשר הנזכר בתעודה נתקבל מבעלי־חיים שנבדקו בדיקה וטרינרית לפני שחיטתם ולאחריה, וכי נמצאו נקיים ממחלות וראוים למאכל אדם;

(ב)בשעה שנקו את הבשר, הכינוהו וארזוהו, אחזו בכל האמצעים הדרושים כדי שהבשר לא יהווה סכנה לבריאות הצבור.

(2)פתק, סימן, חותמת או תלוש אחר בתבנית מאושרת שתוכר ע״י המנהל הכללי של משרד הבריאות [במקור: מנהל שירותי הרפואה] יודבקו ע״י רשות מוסמכת בכל נתח בשר או חבילה המכילה בשר, לאות כי מלאו אחר התנאים המפורטים בתקנת משנה (1) דלעיל.

(3)נוסף על התעודה הרשמית הנזכרת בתקנות אלה, יש לצרף לכל משלוח של בשר מקורר או קפוא תעודה מאת רשות סניטרית רשמית של ארץ האקספורט [היצוא] המעידה כי:–

(א)הבשר הנזכר בתעודה הוא בשר קפוא או מקורר כמוגדר בתקנות אלה;

(ב)הבשר נשלח ממקום הקרור והקפאה שבארץ האקספורט [היצוא] למחסן הקרור של האניה במרכבות [כלי־רכב] או באמצעי הובלה אחרים המיועדים במיוחד להובלת צרכי־מזון כאלה.

(4)כל משלוח של בשר מקורר או קפוא צריך לקבל הצהרה מאת רב החובל של האניה המובילה את הבשר, המצהירה:–

(א)כשהבשר קפוא – כי החזיקוהו במשך כל זמן הנסיעה בטמפרטורה של 15° עד 18° פרנהייט (‎−9.4° עד ‎−7.7° צלזיוס);

(ב)כשהבשר מקורר – כי החזיקוהו במשך כל זמן הנסיעה בטמפרטורה של 28.4° עד 30° פרנהייט (‎−2.4° עד ‎−1.1° צלזיוס).

(5)(בוטלה).