סעיף 15 לתקנות בריאות העם (רמת האיכות (סטנדרד) של צרכי אוכל), 1935, חומץ.

(1) (א)כל מין חומץ צריך להכיל לא פחות מארבעה גרם ”חומצת חומץ“ במאה סנטימטרים מעוקבים, ואסור לו להכיל כל חומץ–גופרית או חומץ מחצבי אחר או עופרת או נחושת ולא יותר מארבעה עשר חלקי מאה של מיליגרם של ארסניק לכל ליטרה, ושום מין חומץ אסור לו להכיל כל חומר נוסף או יסוד נותן צבע זולת כרמל:

בתנאי שחומץ מזוקק או ספירט או חומץ האלכוהול אסור להם להכיל כל כרמל.

(ב)סמים נותני טעם מותר להוסיפם לכל מין חומץ ובלבד שיציינו את מהותם על הפתק.

(2)אין מתירין תערובות של שני מיני חומץ או יותר.

(3) (א)יש לרשום באותיות שוות על הפתק המצורף לכל צרור המכיל חומץ, באותיות שגבהן יהא לא פחות מששה מילימטרים, את המלים ”חומץ התפוחים“, ”חומץ יין התפוחים“, ”חומץ מזוקק“, ”חומץ הפרות“, ”חומץ הגלוקוסה“, ”חומץ הדבש“, ”חומץ הלתת“, ”חומץ הספירט“, ”חומץ האלכוהול“, או ”חומץ היין“, הכל לפי הענין, המציינים את מינו של החומץ שבצרור.

(ב)ואשר ל”חומץ מזוקק“ יש לרשום באותיות [במקור: גדולות] בנות לא פחות משני מילימטרים בגבהן את המלים:–

”מזוקק מ. . . . . (כאן רשום את שם החומץ שממנו זוקק מה שבתוך הצרור)“.